אני לא רוצה שהוא ימות. הייתי במסדרון משהו כמו ארבעים דקות עד שלפתע ידיים כיסו את עיניי. "מי זה??" צעקתי. לא יכלתי להסתובב כי אני על הכיסא גלגלים. "מי זה?!" חזרתי שוב על דבריי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"היילי?" שמעתי את הקול אומר. "אור?!?!?" שאלתי והסתובבתי במאמצים כדי לראות. "אור!!!!"צעקתי וחיבקתי אותו. אנחת רווחה יצאה מפי. "כל כך דאגתי לך!" אמרתי. "היילי?" הוא שאל "כן?" "בכית?" הוא שאל ופרצוץ דאגה הופיע על פרצופו. "זה בסדר, עכשיו זה בסדר." אמרתי ומחיתי את הדמעות מהר. הוא צחק והתחבקנו. הרגשתי הכי טוב בעולם. אולי זה לא כזה רע לאהוב? אולי זה לא כזה רע להרגיש אהובה? חשבתי לעצמי ולפני ששמתי לב הוא נישק אותי. זה היה מושלם.
נ.מ אור:
התעוררתי. ראיתי מלא רופאות ורופאים מעליי, הם שמחו כל כך שהתעוררתי. ניסיתי לקום. הצלחתי. הם עזרו לי להתרגל ללכת לכמה שניות וכבר התייצבתי. שתיתי מהר כפי שהרופאה אמרה ויצאתי מהחדר. ראיתי את המנהל "המנהל, מה אתה עושה פה?" "באתי לראות שאתה בסדר, איך אתה מרגיש?" הוא שאל אותי "מרגיש טוב. תודה." אמרתי וחייכתי אליו . "גם היילי פה" הוא אמר לי. "היילי?? מה היא עושה פה??" שאלתי בהתרגשות. "כן היא ברחה היום כדי להיות פה.. היא בסוף המסדרון, לך אליה" הוא אמר וחייכתי אליו. "תודה" אמרתי והלכתי. ראיתי אותה, היא הייתה עם גב אליי. כיסיתי את פנייה "מי זה??" היא שאלה "מי זה?!" היא שאלה שוב. "היילי?" אמרתי, דיברנו וראיתי את הדמעות שעל פניה .היא בכתה. "בכית?" שאלתי ופרצוץ דאגה הופיע על פניי. "זה בסדר, עכשיו זה בסדר." היא אמרה ומחתה את הדמעות מהר. צחקתי והתחבקנו. הרגשתי הכי טוב בעולם. נישקתי אותה. נישקתי את האישה שאני כל כך אוהב. זה הרגיש כל כך טוב ונכון. התנתקנו מהנשיקה בשל חוסר אוויר. "אני אוהב אותך" אמרתי.
YOU ARE READING
Bad girl forever (or not)
Romanceהיי. קוראים לי היילי ואני לא שמה על אף אחד. להורים שלי לא אכפת ממני, לאף אחד לא אכפת ממני. אני גונבת בכדי להתקיים, יש לי מלא תיקים במשטרה, הם הציעו לשלוח אותי לרווחה אבל אני ממש אבל ממש לא צריכה את הרווחה הזו. רק סיפורים רעים שמעתי משם. היום אני אלך...
