Bad girl forever (or not)

פרק 16

"זה.. זה לא כל מה שעשיתי" אמרתי והשפלתי את ראשי "אז מה עוד עשית שהוא עד כדי כך נורא?" אור שאל אותי "אנ.. אני.. אני הרגתי פעם מישהו" אמרתי כשאת המילה הרגתי לחשתי חלש חלש. "מה?? מזאת אומרת?" הוא שאל בפאניקה. "אור תקשיב זה הרבה יותר מסובך ממה שזה נשמע.." אמרתי לו אך זה כבר היה מאוחר מדי, הוא כבר לא היה שם. בסוף, אני מרחיקה ממני את כולם. ועכשיו, הרחקתי ממני את אהבת חיי.
^-^-^-^-^-^-^-^-^-^-^
⚠️זהירות פרק אלים, הקריאה היא על אחריותכם⚠️
יום ועוד יום ועוד חודש עובר, אני כבר לא על כיסא הגלגלים. אור לא מדבר איתי, הוא מתעלם ממני לחלוטין. אני הולכת במסדרון וכל פעם שהוא רואה אותי הוא מתחמק, מתעלם, לא מזיז לו ממני בכלל. היום זה הולך להיגמר. "אור, היום בארבע, אני ואתה בחצר האחורית. זה לא נתון לוויכוח ביי." אמרתי והתחלתי ללכת, לא נותת לו להגיב. הלכתי לכיתה וכשנכנסתי הפחד שרר באוויר, הם מפחדים ממני כי הם יודעים שאני מתכננת נקמה. היום אני אנקום. השיעור נגמר והיה צלצול. סגרתי חלונות בכיתה וחיכיתי שכולם ייכנסו לכיתה אחרי ההפסקה. כולם בפנים. בדקתי שוב שהחלונות סגורים, אז נעלתי אותם עם מנעולים כדי שלא יוכלו להיפתח. הנחתי מתחת לשולחני את פצצת העשן והדלקתי אותה. 10 שניות לצאת מהכיתה. רצתי במהירות לכיוון הדלת, יצאתי וסגרתי אותה. הפצצה התפוצצה והילדים החלו להיחנק, אני רציתי דם בעיניים, רציתי שישלמו ככ חזק שלא ראיתי מה אני עושה, וזו הטעות שלי, לא ראיתי אף אחד ממטר ולא פתחתי את הדלת. קולותיהם הנחנקים נעמו לאוזניי. פתאום חבורת של משהו כמו 30 בנות באו, 15 מהן דחפו אותי מהדלת וה15 האחרות עזרו לתלמידים הנחנקים לצאת מהכיתה. "מה נראה לך שעשית?!" צרח עליי המנהל. "את הולכת לחדר שלך ולא יוצאת ממנו כל היום!!" הוא אמר ויצאתי לחדרי. נכנסתי לחדר נשכבת על המיטה וחושבת על מה שעשיתי, בליבי- השלמתי את נקמתי, נקמתי אותה ועכשיו אני משוחררת לעשות כל מה שבאלי. - 14:10- השעה כבר שתיים ועשרה, קמתי והתחלתי להתלבש ולהתארגן. סיימתי חצי שעה לפני ארבע בערך. 'לא נורא נלך' אמרתי לעצמי ויצאתי. הלכתי לחצר האחורית וכשנכנסתי ראיתי את אור ועוד איזה מישהי מתנשקים. הלב שלי נפל, העיניים שלי החלו להירטב וידיי התקשו כאבן. רצתי משם, רצתי ולא ראיתי לאן. יצאתי מהפנימייה תוך שנייה בכך שתיפסתי מעל הגדר ורצתי. נכנסתי לאיזה יער תוך כדי ריצה. עצרתי ונישענתי על עץ. ישבתי כשגבי צמוד אליו מסדירה את הדופק . ראיתי חתיכת זכוכית מבקבוק שבור על האדמה, לקחתי אותו. 'אני את שלי כבר מילאתי בחיים' אמרתי לעצמי, הצמדתי את החתיכה לעורי ו...