מי אני???

פרק עשר

התעוררתי לקול האזעקה של השעון המעורר.

ניסיתי לחשוב בבהירות אבל זה היה די קשה אחרי הלילה של אתמול.נהיה לי חם בלחיים,נזכרתי בלילה של אתמול!

אמא שלי נכנסה לחדר ועמדה מולי כשהידיים שלה משולבות על החזה שלה.

''אני ואבא כועסים עלייך מאד,את יודעת?''היא הביטה בי במבט האמא החודר שלה.

הנהנתי''כן,אני יודעת.''ציפיתי כבר לעונש.

''את גם הולכת לקבל עונש.כבר החלטנו מהו.''

הנהנתי שוב''אני יודעת...''נאנחתי''מה העונש?''

''את מקורקעת לחודש.בלי חברים,יציאות וכ'ו''אם מה שהיה אתמול עם דיקס לא היה קורה הייתי צועקת אבל האמת,שמחתי שהפגישה שלי עם סאם התבטלה.

''אוקיי.אמא,זה בסדר שאני ישאר היום בבית אני לא מרגישה טוב כל כך.''המבט שלה הפך בשניות מחודר להימאי ואוהב.

היא התקרבה למיתה שלי והניחה יד על המצח שלי.

''מממ...את באמת קצת חמה.בסדר תשארי.להתראות נסיכה.''חייכתי והיא חייכה חזרה ויצאה מהחדר.

לקחתי את הטלפון וחיגתי את המספר של סאם.

''הלו?''שמעתי את סאם מהקו השני.נשפתי אוויר ודיברתי.

''היי סאם זו אני קלר,תקשיב בקשר להיום אני לא יכולה,סליחה.''הוא נשף אוויר מאוכזב.

''ושבוע הבא?''היה בקול שלו זרזיף של תקווה.

''האמת...''הכאיב לי לנפץ לו את החלומות.''אני מקורקעת לחודש.''

''אז שלשום כן סיבך אותך.''

''קצת...''

''מצטער.''

''זו לא אשמתך.''

''כן זו כן אשמתי...טוב אז נקבע דייט עוד חודש.''

רציתי להפיג את המתח.''נראה אם אני אהיה פנויה בעוד חודש''

הןא צחק,אז זה אומר שהסחת הדעת פעלה.

''טוב אז נתראה בשיעור?''

''אני לא מרגישה כל כך טוב אז אני לא יבוא היום סליחה.''

''לא,זה בסדר.נדבר אחרי הלימודים.ביי!''

''ביי.''

נתקתי ושכבתי על הכריות.הראש מסתובב לי.ירדתי למטבח וחיפשתי כדור לראש כשאמא אמרה שהיא יוצאת לעבודה.

''להתראות נסיכה.''

ביי אמא.יום טוב.''היא טרקה את הדלת ואחרי דקה יצאה מהחניה.

אני לבד בבית כל היום,יופי לי.

בלעתי את הכדור לראש ועליתי לחדר לעשות את שיעורי הבית של אתמול.

אני לא מתכוונת לרדת בלימודים.זה רק מה שחסר לי כדי שהחיים שלי יהיו מושלמים.

נכנסתי לשרותים והתארגנתי טוב לא ממש רק צחצחתי שניים ושתפתי פנים.

ישבתי על המיטה ופתאום נזכרתי שאני לובשת את המעיל של דיקס.חייכתי לעצמי וליטפתי את המעיל.

''אני רואה שמצאת לך חיית מחמד חדשה''היסתכלתי על החלון ודיקס ישב שם צוחק.

''בוקר טוב''אמרתי לו.

הוא התרומם מהחלון והתקרב למיתה''בוקר טוב''הוא ישב לידי.

מיהרתי להתכסות בשמיכה.

''חבל,הפיג'מה חמודה.''צחקתי.הוא חייך.ושאל אותי שאלה שלא ציפיתי לה.

''את מתכוונת להישאר בבית כל היום?''הבטתי בו המומה.

''ברור!אני באמת חולה!מה חשבת שאני מזייפת?''

''אולי...''צחקתי צחוק קצר והוא,שוב,חייך.

הסתכלתי על החיוך שלו.

''ממה אתה כל כך שמח?''

''בגללך.''

''בגללי?למה?''

''הרווחתי בזכותך יום חופש''הוא צחק.

''את באמת מתכוונת לעשות שיעורים כל היום?''הסתכלתי על הספרים והמחברות שפרושים לפני על המיתה.הם הפרידו ביני לבין דיקס.

''אני לא?''שאלתי.אבל לא נראה לי שזו אמורה להיות שאלה.

הוא קם מהמיתה והתחיל לאסוף את המחברות והספרים מהמיתה והניח אותם על השידה.

''אז מה העונש על אתמול?''

''חודש.''נאנחתי.

''טוב אז חודש אני הולך לבוא לפה...מתאים לי!''רק הסתכלתי עליו.חיכתי שהוא יגיד'נראה לך??'

אבל הוא לא אמר.נפל לי האסימון.

''אתה רציני???''

''כן.למה לא?''

''כי ככה!!''

''מה תעשי תנעלי את החלון?''הוא צחק.

''כן!''

''אני אפתח אותו''הוא שוב צחק.

הצחוק שלו עדין ומדהים.כמו שירה.

האמת לא מפריע לי שהוא יתגנב לכאן דרך החלון,זה אפילו רומנטי.באיזו שהיא דרך.

''אתמול מאד נהנתי.''הוא אמר והסתכל על התגובה שלי.

זזתי מעט הצידה ופיניתי לו מקום לידי.הוא התקדם ונשכב על הצד.

''גם אני''חייכתי,גם הוא חייך.

נשכבתי מולו באותה התנוחה.הפעם כשהוא עטף אותי בזרועות שלו הציק לי משהוא.משהוא שידעתי שאם אני יספר אותו אני ודיקס כנראה לא ניהיה אותו הדבר.

אבל אני חייבת לספר לו.

''דיקס?''

''כן'נסיכה'.''הוא ליטף את השיער שלי.הרגשתי דמעות עולות לי בעיינים.

''יש לי משהוא לספר לך...''