מי אני???

פרק שתיים עשרה

עליתי לחדר שלי ונכנסתי למיתה.שמעתי את אמא שלי נכנסת לבית.

יופי,במילאה לא היה לי כח לדבר איתה עכשיו.

צלצול הטלפון העיר אותי,על הצג היה המספר של סאם.

''הלו?''

''יופי את ערה עכשיו.''

הקול נשמע לי קרוב מדי,כיאילו הוא לא בא מהנייד שלי.סובבתי את הראש וסאם עמד שם מחייך.

''היי.''הוא אמר ונעמד מולי קמתי וחיבקתי אותו.כל כך כיף לי כשאני איתו.

''הבאתי שיעורים.''הוא צחק כשראה את הפרצוף החמוץ שעשיתי.

''אז בקשר לדייט שלנו...''הוא שאל וקיווה לטוב''יש מצב שהוא קורה השבוע?''

''אמרתי לך אני מקורקעת.סליחה.''ליטפתי לו את הלחי הוא תפס את הפנים שלי בין הידיים שלו ונישק אותי,לא נרתעתי ממנו והחזרתי לו נשיקה.

הוא התנתק ממני ולא הבנתי למה עד ששמעתי''סליחה שהפרעתי רק רציתי את קלר לשנייה''

אוף אמא.

יצאתי מהחדר למסדרון.היא חייכה.

''רק רציתי לומר לך שאת לא מרותקת יותר.''

''למה?''זה נשמע לי חשוד שהיא ואבא מוציאים אותי מהעונש אחרי בקושי יום.

ברצינות השעה אולי שש.וואי כמה זמן ישנתי.

''כן דברתי היום עם יועצת למתבגרים והיא אמרה שזו לא הדרך,לכן...אין עונש.''

היא נשקה אותי על המצח.''בהצלחה נסיכה''היא ירדה במהירות במדרגות.

חזרתי לחדר''שינוי בתוכניות.אני פנויה שבוע הבא.''

לסאם עלה חיוך על הפנים שהיה יכול להאיר כמו זרקור.זה גרם לי לחייך טיפה.טיפה לא לגמרי.

יופי אז נפגש מחר בבית הספר או שאת עדיין חולה?''

''לא אני בסדר.''

הוא התקדםלעבר הדלת של החדר.

''יופי.לילה טוב.''

''רגע!''הוא נעצר''מה עם השיעורים?''

''רק המצאתי תירוץ לבוא לראות אותך.את לא בהאזנה!''הוא צחק ויצא מהחדר.

נגעתי בשפתיים שלי.בשפתיים שלפני דקה נגעו בשפתיים של סאם.

עם דיקס זה לא ככה.כן אנחנו מדברים ומתחבקים אבל לא מתנשקים.זה אומר המון.

הסתובבתי במקום מאושרת ממה שקרה.שמעתי צעדים קלילים ונמרצים,בטח אמא,מתקרבים לחדר שלי.

צדקתי אמא עמדה בפתח וחייכה.''נו.פרטים.''צחקתי.

''כלום הוא אמר שיגיד לי מחר בבית הספר.''

''אוקיי''היא עשתה פרצוף מאוכזב לשנייה ובשנייה הבאה שוב הייתה מסוקרנת''תספרי לי מחר נכון?''

הנהנתי להסכמה''איך את מרגישה נסיכה שלי?''הבאתי לה את המצח בשביל שתוכל לבדוק.

''את לא חמה אבל את סמוקה.בטח בגלל סאם.''היא חייכה ויצאה מהחדר.

המשך הערב עבר מהר יחסית.אבא שלי בא ואמר סליחה שלא האמין לי,וזהו הכל נשכח.

כשיצאתי מהמקלחת דיקס עמד ליד החלון.בשנייה התפשט לי חיוך על הפנים.דיקס לא החזיר לי חיוך.

''מה קרה?משהוא מדאיג אותך.''הוא נענע בראשו לשלילה.

''לא.זאת את!''

''אני?''הבטתי בו כשהפנים שלי בטוח מציגים סימן שאלה.

''כן,את.''

''אתה מוכן להגיד לי למה?''

''כן.אחרי כל מה שקרה אתמול והיום החלטת לא לספר לי שעמדת לצאת עם סאם.והכי גרוע זה ששמעתי שאתם יוצאים ממנו!יש לך מושג איך אני מרגיש?ואיך הוא ירגיש כשידע שמתי שהוא כל הזמן תכנן דייט מושלם את חבקת אותי?''

דמעות טשטשו לי את הראיה.''בבקשה אל תספר לו.''

הקול שלי היה קלוש כל כך.

''אני לא כזה.אני לא אספר לו.אבל זאת הפעם האחרונה שאני בא אלייך.רק רציתי שתדעי.''

הוא יצא מהחלון.המתוטטתי על הכריות והתחלתי לבכות ולבכות עד שנרדמתי,ככה...בוכה.

ובחלום שחלמתי באותו הלילה עדיין בכיתי.