מי אני???

פרק אחד עשרה

''מה?''דיקס עדיין ליטף לי את השיער.הוא הסתכל לי בעיניים והפסיק כשראה שאני מודאגת.

''מה קרה?תגידי לי.אולי אני יכול לעזור?''בלעתי רוק.איך אני יגיד לו שעמדתי לצאת עם אחיו.

''פשוט רציתי לומר לך...ש...אחיך נראה מאד נחמד.''שיקרתי.

''איך את מכירה את אחי?''הוא שאל אותי שהפנים שלו היו מלאים בלבול.

''כן ברור שאני מכירה אותו.קוראים לו סאם.הוא לומד איתנו.דיקס מה קרה לך?''

הוא צחק''סאם לא אח שלי.הוא חבר קרוב.ואבא שלי הביא לנו את הבית הזה.''

''סליחה.אני מקווה שלא פגעתי בך.''

''לא,זה בסדר.האמת אני מחשיב את סאם כמו אח שלי.''

הנהנתי ככה אני החשבתי את טנייה ואת מרקוס.

חזרנו לאותה פוזה.אחרי חצי שעה הרמתי את המבט לשאול את דיקס משהוא אבל הוא נרדם.

הסתכלתי על השעון.השעה עכשיו שמונה בבוקר.הנחתי את הראש על החזה שלו ונרדמתי.

---------------------------------------------------------------------------------------------

הלכתי בתוך יער,שאין לי מושג איך הגעתי אליו,וכל החושים שלי זעקו שמשהוא בתוכי גוסס.לא אני אבל משהוא מאד חשוב לי.

התחלתי לרוץ רצתי ורצתי ו...יותר נכון הייתי סנטימטר אחד באוויר,עפתי.

הגעתי למקום מלא ענפים.עמד בו ריח מתכתי,דם.

הסתכלתי מסביב מחפשת מאיפה בא הריח המזוויע הזה.ריאיתי דמות עומדת בקצה.התקרבתי אליה והיא אלי.נרתעתי והיא גם.הבנתי שאני רואה את עצמי.''אני השנייה''הפנתה את הראש לצד שמאל,הפנתי את הראש גם.

מישהוא שכב שם מתבוסס בבוץ ובדם.''אני השנייה''רצה אליו עם דמעות בעיניים.התקרבתי אל עצמי ואל האדם ששכב בבוץ.

הגוף שלו היה של גבר ומקרוב ראיתי שחץ עבר לו בחזה.

''אני השנייה''סובבה את האדם עם החץ בחזה,זה היה סאם.

---------------------------------------------------------------------------------------------

התעוררתי ומרוב הבהלה גם דיקס התעורר.דמעות עמדו לי בעיניים.

''למה הערת אותי?''דיקס שיפשף את העיניים.הוא הסתכל עלי וראה את הדמעות.

''חלום רע?''הוא התקרב אליי.

הנהנתי לא יכלתי יותר הדמעות פרצו החוצה.הפעם לא בכיתי בכי שקט אלה די קולני.

הוא חיבק אותי חזק,ואני חיבקתי אותו הרבה יותר חזק.

''רוצה לדבר על זה?''השמעתי קול צרוד שכנראה דיקס פירש כלא.

''די.קומי ולכי להתקלח.אני אכין לך ארוחת בוקר.''הוא הקים אותי מהמיתה וירד למתה.

עשיתי מה שהוא אמר ונכנסתי להתקלח.

עשיתי את זה הכי מהר שיכולתי.לא רציתי להיות רחוקה עכשיו מדיקס.

חשבתי על החלום ודמעות הציפו לי את העיניים שוב.בחנתי את ה''אני השנייה'' שוב.היא לא נראתה עצובה או פוחדת,לא.היא בכתה כי פחדה אבל ממה?לחיים של סאם?

יצאתי מהמקלחת וירדתי למטה,למטבח.

עמד במטבח ריח של ביצים.דיקס צדק אני באמת רעבה.

נכנסתי למטבח וראיתי על שולחן הבר ארוחה שמאורגנת לשניים.

דיקס שם את החביתות בצלחות שלנו והתחלנו לאכול.

''נו...איך?''דיקס שאל אותי מחכה שאני יענה לו.

''מעולה!''אמרתי והכנסתי עוד ביס לפה.

הוא צחק''זה לא את מדברת.זה הרעב''צחקתי.

''צודק אני כנראה גוועת!''שנינו צחקנו.

''מה השעה?''שאלתי פתאום.נזכרתי שנרדמנו.

''שלוש.למה?''כמעט נחנקתי מהחביתה.

''אתה חייב ללכת אמא שלי מסיימת לעבוד בשלוש וחצי!''

הוא קם והרים את הצלחת שלו''סיימת?''הנהנתי הוא התחיל לאסוף את הכלים,עזרתי לו.תוך כדי שהתקדמנו לכיור הוא חילק''פקודות''.

''אני שוטף את מנגבת.''הנהנתי להסכמה.

וככה שטפנו כלים בשיא המהירות.

ליוותי אותו לדלת.התקדמתי לפתוח את הדלת אבל הוא תפס לי את היד ועצר אותי.

''לא נרצה להרוס הרגלים ישנים,נכון?''

הוא פתח את החלון שליד הדלת.הוא הסתכל עליי וחייך חיוך גדול ומדהים.

ויצא מהחלון צוחק.

כל כך דיקס...