את שלי

𝐂𝐡𝐚𝐩𝐭𝐞𝐫 𝐭𝐰𝐞𝐧𝐭𝐲 𝐭𝐰𝐨🖤

השעה הייתה בערך 5 אחר הצהריים והתחיל להתקרר מעט.
הייתי חייבת להחליף בגדים עכשיו .
ג'ייק לבש מכנסיים ובא איתי אל תוך היער כדי שאוכל להחליף בגדים בלי שכולם יראו אותי.
הגענו לאזור נידח,כבר לא שמענו את הרעש של שאר השומרים .
הם תמיד רועשים האנשים האלה.
ג'ייק לקח את המגבת שהייתה בידיו ותלה אותה בין שני עצים, כך שנוצרה מחיצה ביננו .
הוא נשען על העץ וחייג למישהו בפלאפון שלו.
הערכתי את זה שהוא נותן לי את הפרטיות שאני צריכה.
הספקתי לפשוט את כל בגדיי שנשמעה צעקה מפיו.
״מה זאת אומרת נגנבו?!? אתה צוחק עליי?!״
קפאתי לרגע לשמע הצעקות אך חזרתי להתלבש.
״ג׳יימס!!״ הבחנתי בג'יימס עומד יחסית קרוב אלינו. כשהוא הגיע אלינו הייתי כבר עם ההלבשה התחתונה שלי.
שיט.
מה ג'ייק רוצה ממנו ?
״תשגיח פה עליה, גנבו את הטרקטורונים, אני צריך לסדר את זה״ הודיע והלך , משאיר אותי עם השומר שגרם לי לתחושת מעוקה כל היום.
במקום להסתובב כמו ג'ייק , ג'יימס התקרב אליי עד שעמד צמוד למגבת, מתעלם מהוראותיו של ג'ייק לא להסתכל עליי.
מיד כיסיתי את חזי והתכווצתי במקומי.
״מה אתה רוצה ממני?״ שאלתי .
״אני רוצה המון דברים ממך ״ אמר ותלש את המגבת ממקומה.
מיד לקחתי כמה צעדים לאחור. רועדת מהקור והפחד .
״אבל בינתיים אני רוצה שתדעי שכדאי לך להזהר ממני, ואם תגידי משהו לג׳ייק , תאמיני לי אני אמצא דרך להתנקם בך על זה. ״ הוא אמר בארסיות.
הוא התקרב אליי בצעדים מהירים ותפס את זרועותיי. הוא הצמיד אותי לנשיקה חזקה .
רציתי להקיא.
״תזכרי מה אמרתי״ אמר והלך בחזרה אל כולם.
לקחו לי כמה דקות לצאת מהקיפאון , עד שנזכרתי שאיני לבושה חוץ מהלבשה תחתונה.
התלבשתי במהירות והזדרזתי אל השאר.
לא רציתי להישאר לבד בקצה היער הנידח הזה.
ג'ייק עמד בצד וצעק על אנשים בטלפון ולא ידעתי מה לעשות על עצמי.

~נקודת מבט דניאל~
ג'ייק וברוק נכנסו עמוק בין העצים כדי שהיא תתלבש.
אני לא אשקר, אני מקנא.
לא הייתי חוטף בחורה בחיים, הייתי מתנהג אליה ביחס הראוי לה.
אבל אני רואה איך היא מתרככת לג׳ייק וזה משגע אותי. אני רוצה להיות קרוב אליה. אני אוהב אותה .
עברו כמה דקות וג׳ייק יצא מהשיחים לבדו בזמן שצעק בטלפון.
איפה היא?
התלבטתי אם ללכת לבדוק מה איתה אבל הנחתי שג׳ייק שחרר מעט ונתן לה להסתדר בעצמה.
כמה דקות אחר כך ג'יימס יצא שבע רצון מהשיחים . 
פאק.
מה הוא עשה שם??
ברוק יצאה המומה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה .
ניגשתי אליה ישר.
״מה הוא עשה לך??״ שאלתי אותה עצבני. איך ג'ייק לא קולט שגיימס מגעיל ? ואיך ג'יימס מצליח לעשות דברים מאחורי גבו?
״בבקשה תפסיק דניאל ״ היא התחננה.
״אני לא רוצה לדבר על זה ״ הוסיפה בטון שקט יותר והלכה לשבת על אחת האבנים הגדולות שבצד.
מה לעזאזל אני אמור לעשות??
ניגשתי לגיימס ולמרות שהוא יותר גדול וחזק ממני משכתי אותו לפינה .
״תגיד לי אתה דפוק? אתה יודע מה ג'ייק יעשה לך שהוא יגלה שאתה מתעסק איתה? ״
ניסיתי להישמע כמה שפחות דואג לברוק שלא יעלו לו חשדות על המניע שלי לקחת אותו לשיחה הזאת.
״היא אמרה לך משהו??״ התרעם עליי.
״היא לא אמרה כלום. יש לי עיניים משל עצמי כדי לראות שמשהו לא בסדר״ מיהרתי להגיד.
״גם אני לא עיוור וראיתי שדיברתם קודם. וואי וואי היא תחטוף על זה. ״ הודיע והתרחק משם בעצבים.
פאק .
ניגשתי לג׳ייק במטרה לספר לו מה קרה. לא אכפת לי שברוק תכעס עליי וגם ג'יימס. אני צריך שהיא תהיה בטוחה.
ג'ייק בדיוק סיים את שיחת הטלפון.
הוא היה עצבני כל כך.
״מה יש בוס?״ שאלתי .
״גנבו .. את .. הטרקטורונים״ אמר בעצבים כאלה שגרמו לידיו לרעוד.
לפני שהספקתי להוסיף מילה הוא החל לצעוק אל מי שעמד בסביבתו.
״ייקח שעה עכשיו עד שיגיע מיניבוס בשבילנו ! שעה!! ״ הוא צעק עליי שוב.
הערכתי את זה שלמרות כמה שזה מכעיס אותו, הןא ממשיך לדאוג שכולנו נחזור ביחד ולא מחפש מכונית שתיקח רק אותו ואת ברוק.

~נקודת מבט ברוק~
ראיתי שג׳ייק עוד רגע מתפוצץ במקום מעצבים.
לפני שהספקתי לחשוב אם לגשת אליו או לא דניאל ניגש אליי שוב.
השפלתי את ראשי.
אני לא מוכנה שיספר לג׳ייק מה קרה. שיעזוב אותי.
״בואי כולנו יורדים לחכות למיניבוס למטה. ״
לא חזרנו דרך המסלול שבו הגענו, אלא בשביל קצר בהרבה, ותוך 10 דקות היינו בחניית עפר. כנראה מחכים להסעה למלון.
ג'ייק נראה כאילו הוא עומד לאבד את זה עוד שנייה .
הוא צעק על כל אחד שעמד ברדיוס של כמה מטרים ממנן ולא הפסיק לזוז מעצבים.
״גייק״ התקדמתי אליו.
״מה!!״ הוא שאג.
ראיתי שפרצופו משתנה מעט שהוא ראה שזו אני ולא אחד מהשומרים שלו שכבר התרגל שפונים אליו.
הצעקה הפחידה אותי מעט, אבל לא זעתי ממקומי.
״בוא לשבת״ אמרתי בשקט .
הוא הלך אחריי חזרה למקום בו ישבתי והתיישב צמוד אליי.
ראיתי שהוא עדיין נסער. לא ברור לי למה.
זה ג'ייק, כסף ורכוש זה הדבר האחרון שאמור לעניין אותו.
הושטתי לו את ידי והוא מיד שילב בה את אצבעותיו ואחז בי.
אני לא אוהבת אותו.
אני גם לא רוצה לתת לו יד.
אבל שהוא במצב הזה ומשפיע על כל הסביבה שלו אני לא יכולה לחשוב רק על עצמי.

~נקודת מבט ג'ייק~
שילכו לעזאזל הטרקטורונים.
ושילך לעזאזל הגנב.
אבל תכננתי להוציא את ברוק לארוחת ערב היום.
תכננתי הכל. מה נאכל, איזה מוזיקה תשמע ברקע, מה אני אגיד לה.
אבל עכשיו זה נהרס.
כבר מאוחר וכולנו עייפים.
אני לא יכול לשלוט על עצמי . כולם פה עולים לי על העצבים !!!!
שיעופו מכאן אני לא רוצה להסתכל על החבורת חסרי ערך האלה.
ברוק באה אליי ומיד צעקתי.
למה אני צועק? אני אוהב אותה.
״בוא לשבת״
מיד באתי אחריה.
אני רוצה לעשות מהלך, בטיול הזה אני רוצה לקדם את הקשר שלנו.
אבל לפני שהספקתי להירגע עוד היא הושיטה לי את ידה.
מיד לקחתי אותה.
ידה החמה, הנעימה.
התמסרתי לתחושה של לשבת משולב יד ביד איתה וחשבתי רק על זה.
היא הצליחה להרגיע אותי. ואף אחד בעולם הזה לא מצליח להרגיע אותי.

~נקודת מבט ברוק~
ג'ייק לא עזב את ידי לרגע. בזמן שבאו לשאול אותו משהו , או שדיבר רגע בטלפון.
הוא לא שחרר.
התחיל להחשיך, וביחד עם השמש גם אני התעייפתי.
ניקרתי בישיבה.
״אני נרדמת ג׳ייק״ אמרתי . לא שיכל להיות לו פתרון.
הוא אחז בידי בחזקה יותר, כאילו זה מה שמחזיק אותו רגוע.
החלטתי לאזור אומץ, הרמתי את רגליי על האבן והנחתי את ראשי על ברכיו של ג'ייק. ידו לא עזבה את שלי למרות שנשכבתי מעליה.
למרות הכעס על כל מה שעשה, לא נרטעתי ממנו ברגע זה.

הבטחתי קיימתי...
שתדעו שאני ממממש אוהבת את הפרק הזה . אשמח לתגובות מה אתן אומרות עליו.
ועוד משהו, מישהי שאלה באחת התגובות למה השומרים ככה ושהם אמורים לשמור עליה וזה.
אז לא, הם לא עפים על ברוק. היא קטעה את כל שגרת החיים שלהם וגרמה לבוס שלהם להיות עסוק כל הזמן...
הם שם כדי שהיא לא תברח ולא מעבר.
אז כן זה הגיוני שהם רוצים לפגוע בה לפעמים...

שמתי למעלה עוד תמונה של המעיין מהפרק הקודם כי אי אפר להכניס שתי תמונות ...
וחג שמח 💗