פרק:1-תיליון

1.3K 68 16
                                    

"אלאיה קומי! יום הראשון שלך מתחיל.. את מתרגשת?" אמא שלי מעירה אותי ואני מצחקקת שהיא מנסה לסכוב אותי מהמיטה בכוח..

"אני קמה, אני קמה!" אני צוחקת והיא מחייכת "יופי תתארגני, אני מכינה פנקייקים" היא אומרת קורצת לי ויוצאת מחדרי.

אוקיי היום הוא יום הראשון שלי בבית הספר החדש ואני לא יראה את ההורים שלי עד סוף השבוע!

זה קצת מבאס אבל אולי יש בזה צדדים טובים אולי אני יכיר חברים חדשים!

אני קמה סוף סוף עם אנרגיות חיוביות והולכת לחדר האמבטיה.

אני מצחצחת את שיני ושוטפת את פני , אף פעם לא התאפרתי כי תמיד אמרו לי שאני לא צריכה .. בגלל שאני מלאכית העור שלי אדום בלחיים תמיד ובשפתיים.. ובגלל שאני חצי שטנית העור שלי חיוור כנגד האדום ומבליט אותו באופן יפה.. כך שיש לי ליפסטיק וסומק תמידיים.

אני מסרקת את שערי הארוך והחום ומשאירה אותו על גבי.

אני שמה עליי סוודר ורדרד. גרביון שחור שקוף, חצאית שחורה,גרביים ונעליים ,וצעיף בצבע שמנת...

לקחתי את התיק שלי הוא בצבע שחור תיק גב פשוט

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

לקחתי את התיק שלי הוא בצבע שחור תיק גב פשוט... אני לא אוהבת להגזים.

לקחתי איתי את המזוודה שמכילה ביפנים הרבה דברים...

ירדתי למטה וניגשתי למטבח, אבא שלי חייך אליי ונשק לראשי "בוקר אור קטנטנה" צחקקתי וחייכתי עליו אמא שלי נשקה לאבי בפה... אכלנו ארוחת בוקר.

סיימנו לקחתי את המזוודה ואת תיק הגב שלי ואבא ואמא שלי התניעו את המכונית ונסענו..

כל הדרך שמעתי שירים באוזניות והסתכלתי מבעד לחלון על הנוף היפיפה.

הגענו וירדתי מהאוטו , אבי הביא את המזוודה שלי מתא המטען ואמא שלי נישקה לראשי.. צחקקתי קצת שהבחנתי מסביבי... הרבה המאות מלאכיות בוכות ומנשקות את לחיי ילדיהן ואומרות מילות פרידה.. ויש גם את האמהות השטניות שרק מנשקות את ילדיהם מחיכות חיוך עליהם והם נפרדים משלום.

מזל שאמא שלי שטנית ולא בוכה כמו השאר כי הייתי מתה מבושות!
אבא שלי מנשק לראשי ונוגע בתיליון.
"את יודעת שהיית כל כך קטנה היית משחקת בתיליון הזה וקינדם תמיד היה צוחק .. אני מבין למה הוא נתן לך את התיליון" הוא חייך חיוך לעברי וחיבקתי אותו.

קינדם זה אחיו של אבי הוא מת כשהייתי בת 11.. את כל רכושו הוא הוריש לאשתו אבל דבר אחד קטן הוא הוריש לי וזה את התיליון עם הכנפיים היפות. תמיד אהבתי אותו הוא נותן לי תחושת ביטחון שאני שמה אותו עליי.

נפרדנו לשלום ונכנסתי לתוך המבנה המפואר והעצום.

נפרדנו לשלום ונכנסתי לתוך המבנה המפואר והעצום

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

מלא תלמידים הסתובבו ... שטנים ומאלכים... כל אחד היה לבוש במשהו שונה הכל היה חדש ומוזר..

ניגשתי לעבר שטנית מתולתלת עם עור חום ויפה "הי אני אלאיה, אני תלמידה חדשה יש מצב את מראה לי איפה המזכירות?" אני שואלת אותה עם חיוך ביישן

"היי אני זואי, בואי אחרי" היא אומרת עם חיוך יפה...

אנחנו מגעיות למזכירות וזואי שואלת אותי מלא שאלות ולאט לאט אני מחבבת אותה יותר!
"בת כמה את?" זואי שואלת
"16 ואת?" אני שואלת אותה
"17, אני לא מצליחה להרגיש אנרגיה מלאכית או שטנית זה... מבלבל אז.. מה את?" אני צוחקת בבישנות..
"אני חצי מלאכית וחצי שטנית" היא פוערת את פיה ועוצרת בבת אחת.
"מה? יאו איזה מגניב!" היא אומרת ואני מסמיקה ומצחקקת.

אנחנו מגיעות למזכירות ואני באה לפתוח את הדלת של המזכירה אבל מישהו פותח אותה מבפנים ואני נופלת עליו...
"סליחה" אני פולטת במבוכה, אני מסתכלת עליו ואני מסמיקה כל כך כי הוא פאקינג... מושלם! הוא כל כך יפה וחתיך דאמ!
"תסתכלי לאן את הולכת ילדה" הוא אומר בזעף עוקף אותי והולך לעבר המסדרון... הוא שטן זה בטוח.

אני נכנסת למזכירות ורואה מולי מלאכית חמודה בגיל 45 משהו כזה עם שער חום קצר ועניים חומות טובות היא קצת שמנמנה אבל החיוך שלה שווה ומראה דאגה אימהית.
"הי אני אלאיה התלמידה החדשה.." אני אומרת
"נכון נכון! כחי את הדף הזה זה יסביר לך על השיעורים על המורים על הזמנים על המקומות ועל הכיתות." אני מהנהנת בתודה.
"זואי תוהילי בטובך להיות איתה למשך היום אתן באותו הכיתה.." זואי מחייכת "כן אין בעיה! בואי איתי אלאיה" היא אומרת ואני הולכת אחריה.

...................................................................
מקווה שאהבתם😚
מחר יעלה עוד פרק!
תגיבו ותצביעו❤

החציים שלי ואני/גמורWhere stories live. Discover now