פרק:32-אדוני החתיך

777 56 8
                                    

רצתי למסדרון וראיתי את ארקל ורוקו מתגוששים.

ג'ורניל הפריד בניהם וזואי הרחיקה את רוקו.

"מה הולך כאן?" שאלתי בהלם ומיהרתי לארקל , שפתו הייתה פצועה. הסתכלתי עליו וסרקתי את גופו בדאגה, הוא משך אותי אליו ולחש שהכל בסדר.

"מה קרה?!" צעקה זואי וניגשה לרוקו במהירות. "הוא ראה את אלאיה! הוא ראה אותה בשרפה והוא לא הציל אותה! היא הייתה יכולה למות חתיכת בן זונה" הפה שלי נפער בהפתעב ונגעתי בכתפו של ארקל "די תירגע!" אמרתי ונלחצתי ממבטו המאיים.

רוקו הסתכל על ארקל בזעם "לא כי פחדתי! לעזאזל חיפשתי את זואי ולא מצאתי אותה ראיתי את אלאיה אבל שמעתי צעקה מבחוץ וזאת הייתה זואי ועפתי אליה והיא בכתה וסיפרה שהלכת להציל את אלאיה ." ראיתי את גופו של ארקל משתנה לתקיפה ודחפתי אותו לאחור בכנפיי "לא! מספיק!" צעקתי "הוא יכל להציל אותך !" הוא צעק עליי "אבל אם זואי הייתה באש והייתה שומע את הצעקה שלי מבחוץ למי היית הולך קודם?" שאלתי .. הוא התנשם.

"אלייך." רוקו ענה במקומו. ארקל השתעל הדף אותי ממנו ועף במהירות הרחק. עפתי אחריי.

אני יודעת שהכנפיים שלי עדיין לא החלימו לגמרי אבל אני לא מתכוונת לוותר .

"ארקל תעצור!" צעקתי ועפתי כמה מהר שיכולתי. צריבה התפשתה בכנפיי , הוא עדיין היה רחוק ממני ולא שמע  "ארקל!" צעקתי והצריבה הכאיבה לי.

ואז הכאב התפוצץ והכנפיים שלי לא הצליחו לעוף, נפלתי ..הרוח מצליפה בפני בזמן שאני מתקרבת לקרקע במהירות , עניי נמלעו דמעות "הצילו!" צרחתי. וממש ליפני שצללתי אל הקרקע זרועות עטפו את גופי ועפנו השמיימה.

"תפסתי אותך" ארקל התנשם באוזניי. החזקתי בצווארו בזמן שהוא הרים אותי ועף .

"מה חשבת לעצמך שעפת אחריי? עדיין לא החלמת" ליטפתי את שערו בקצות הצבעותי "לא יכולתי לתת לך לברוח." הוא נשק לראשי ולאט לאט נחתנו.

התיישבתי על הדשא הקר "בבקשה ארקל אל תכעס על רוקו אתה יודע שהייתה עושה בידיוק אותו דבר אם המצב היה הפוך.." הוא השעין את מצחו על שלי..

"את צודקת." נישקתי את פיו והוא ליטף את פניי "אני אוהב אותך" חייכתי "גם אני אוהבת אותך סטוקר" הוא נשך את מפרק ידיי ואני צחקתי וצווחתי.

-כעבור שבוע-

אני לא מאמינה שאנחנו סיימנו שנה של לימודים! מחר זה היום האחרון לכיתה שלנו ואחרי החופש אנחנו נעלה כיתה! אני כל כך מתרגשת. כל התלמידים היום הולכים לבלות אז זואי הציעה שנלך גם אנחנו .

בילינו את כל היום בים והיה מדהים!

ישבתי בבגד ים על מגבת וארקל חיבק את מותניי וישב מאחורי. צחקנו שראינו את לילה ואת ג'ורניל מטביעים אחד את השני ואז את רוקו קופץ עליהם בפצצת מים . רוקו וארקל השלימו כבר ואני כל כך שמחה!

"הם משוגעים" אמרתי כשזואי הפילה את רוקו על החול והשפירצה עליו מים מרובה מים תת ארקל צחק "זוג מטורללים באמת הם מתאימים זה לזה כמו כפפה ליד" חייכתי והסתובבתי ונישקתי את כתפו "ואנחנו בידיוק הפך אנחנו שונים כל כך אבל אנחנו גם אוהבים כל כך" הוא חייכך ונישק את שפתיי .

פתאום שפריץ של מים הפריע לנשיקה שלנו "איכס אני לא יכולה עם כל הקטשיות הזאת!" רטנה זואי.. פערתי את פי בצחוק גדול ואז ארקל לקח רובה מים שהיה לידו והשפירץ על זואי "מה נראלך שאת משפריצה על החברה שלי בידיוק שהתנשקנו!" רטן בשעשוע. זואי צחקה ואז רוקו הרים אותה על כתפו וקפץ למים בעוד שהיא צורחת שהיא תהרוג אותו ותחלק את הגופה שלו לחזירים..

"את באה למים?"שאלה קאטיה. אני וקאטיה התידדנו היא די השתנתה והיא נורא התאמצה להיות יותר ידידותית חייכתי אליה "כן בואי"

קמתי והלכתי למים צפתי והרגשתי שלווה עד שפתאום ידיים הרימו אותי למעלה והעיפו אותי למים בחבטה.. צווחתי וראיתי את ארקל צוחק לו.. חתיכת!!! אררר.

רצתי אליו בניסיון להפיל אותו אבל הוא היה חזק ממני וגדול הרבה יותר. הוא ניסה לדגדג אותו וצווחתי ורצתי על החוץ צחקוקים יוצאים מפי.

ארקל רדף אחריי ואני ניסיתי לברוח כמה שיותר מהר אבל הוא תמיד היה יותר מהר ממני הוא תפס את מותני ושתינו התגלגלנו על החוף מתפוצצים מצחוק.. "ילד מעצבן אני לא יודעת למה אני חברה שלך" אמרתי בהתגרות.. הוא הרים את גבותיו והחל לדגדג אותי "לא לא תפסיק!" צווחתי "מה אמרת?" הוא שאל ואני צחקתי וצווחתי "תגידי שאת מצטערת ושאני המלך שלך ואת אוהבת אותי יותר מכל דבר אחר" נענעתי את הראש ללא בעודי צווחת

"דיי!" צווחתי "טוב בסדר..אתה המלך שלי ואני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר ואני מצטערת אדוני החתיך" הוא חייך ונישק את השפתיים שלי "אהבתי את אדוני החתיך" הוא אמר ואני צחקתי.

היום היה מהנה כל כך , ביליתי אותו עם החברים שלי והרגשתי טוב ולא שונה הרגשתי שייכת ונאהבת.

אני מצפה למחר כל כך! סיום הלימודים שלנו וגם זואי חפרה שאחרי זה היה בערב מסיבה!

אני מקווה ששנה הבאה תהיה מוצלחת , לי ולחברים שלי. אני מקווה לעזור לזואי בכל מצב שתהיה..בהריון. אוואו.

......................................................................
מקווה שאהבתם!
אני לא מאמינה שהפרק הבא היה הפרק האחרון😪 אני לא רוצה להיפרד מהספר הזה כיף לי לכתוב אותו!!!

מילים 767

תגיבו ותצביעו!
אוהבת אתכם❤

החציים שלי ואני/גמורWhere stories live. Discover now