החציים שלי ואני/גמור

פרק:14-לסלוח

שיט! אני כזאת מטומטמת! מה עשיתי?..המכות שחטפתי מזואי פצעו את שפתי התחתונה וחתכו את עצם הלחי שלי..

יבבות חנוקות נפלטו מפי..מישהו הרים אותי אין לי מושג מי..התקרבלתי בחיקו וקברתי את פני בחזו..ריח מוכר ריח טוב..זה ארקל.

הוא נסע אותי כבר זמן רב..פתאום שמעתי צליל פתיחת דלת מוכר ואז טריקת דלת והרגשתי מיטה מתחתי וזרעות עוזבות את גופי..

"כדי מאוד שתסבירי מה לעזאזל חשבת לעצמך..אבל קודם נדאג לפנים שלך שנפגעו" ארקל אמר בטון עצבני..לא סליחה לא עצבני זועם.

הוא הרים אותי שוב והשיב אותי ליד הכיהור של האמבטיה..אני לא מזהה את החדר..בטח אנחנו בחדרו..

הוא הוציא מהמגירה עזרה ראשונה.. לקח צמר גפן ושם ביפנים חומר חיטוי, הוא הרים את סנטרי בזהירות כלפי מעלה וחיטא בעדינות יתר את עצם הלחי הפגועה והמדממת שלי..

אחרי זה הוא ניקה ...הוא לקח את ידי בלי לחשוב פעמים ונראה עכשיו יותר קר ועצבני ויצא מהחדר בהליכה מהירה שאני מאחוריו משתדלת לא למעוד..

הגענו למאחורי בית הספר הוא עזב את ידי הסתובב עלי והביט בעניי בזעם יוקד "את מסבירה לי הכל עכשיו!" הוא צעק ואני ניבהלתי..סיפרתי לו את כל מה שקרה,

בהתחלה הוא היה מופתע ואז עצבני על הנשיקה "אתם פשוט שני דבילים!'' הוא כעס והתיח אגרוף בקיר..

נרתעתי לאחור "ארקל מה אני עושה עם זואי?" שאלתי בתחינה הוא הסתכל עליי במבט משועשע "עכשיו תלמדי לקח לא לנשק כל אחד חתיכת גאונה שכמותך" אמר בציניות ואני כמעט הרבצתי לו "סתום" הוא התקרב עלי עד שכמעט אפינו התנגשו "על תגידי לי לסתום !" הוא אמר בכעס לקח שוב את ידי והמשיך עם ההליכה המהירה..

אוי לאן הכנסתי את עצמי? באמת אליאה..מסכנה זואי בטח היא כל כך פגועה ושונאת אותי! אוף מה עשיתי? אני כזאת מטומטמת! לא אני ממש מטומטמת..אוף.

נכנסנו לכיתת פיזיקה ועצרנו כשראיתי מה קרה בפנים.. זואי ו..רוקו מ..מתנשקים? אוואו

ארקל מחא כפיים והפריעה להם בתגובה אני שלחתי מרפק בצלעותיו והוא בתגובה אליי שלח מבט של 'את תצטערי על זה' אוי שיט..

רצתי בכל הכיתה שהוא רודף אחרי "בואי הנה!" הוא צעק ואני המשכתי לרוץ בפחד ובצחקוקים על זה שהוא איטי מידי ולא מצליח לטפוס אותי..

זואי משכה אותי לעברה וחיבקה אותי..הייתי כל כך מופתעת "סליחה אחותי! לא הייתי צריכה להרביץ לך כמו משוגעת, רוקו הסביר לי הכל..אבל זה לא אומר שעם תחשבי אפילו לשים עליו יד את תישארי בחיים!" הזהירה אותי ואני ציחקקתי..

אחרי זה היא הסבירה לי שהיא התוודתה בפניו ומסתבר שגם הוא מאוהב בה ואז הם התנשקו והפרענו להם...

פשוט אוואו!

"זה היה..מתיש?" זואי אמרה ואני ציחקקתי.."אכן כן מאוד מתיש" המורה להיסטוריה קלאריס עצרה אותנו "אלאיה ממחר את תתחילי מפגשים קבועים אצל היועץ.. את תגיעי לשם בשעות השלישיות והרביעיות של הלימודים" היא הגישה לי לוח זמן שכנראה מודיע מתי אני אמורה להיות שם.."תודה" מילמתי והיא הלכה משם..

זואי הסתכלה עליי בהפתעה ואני לא הקלתי את זה עדיין..כן יש לי מיפגשים עם המאהב של ג'יזט מאוד מוזר..

............................................................................
מקווה שאהבתם💕
פרק קצר סליחה!
תסביעו ותגיבו.
אוהבת אתכם❤

(נ.ב למעלה שיר שחשבתי שיתאים לפרק)