פרק:21-שלום אח?

1K 64 49
                                    

קמתי ..היום זה היום..נרגשת מאוד קפצתי למקלחת התקלחתי בזריזות שתפתי פנים וצחצחתי שיניים, היום זה היום בו אפגוש לראשונה את אחי..

שמתי ג'ינס סקיני לבן וסוודר ענק בורדו נעלתי מגפיים קצרות סירקתי את שערי לקחתי את התיק ויצאתי לעבר בית הספר נרגשת ממש לפגוש את אחי..

הגעתי לקפיטריה וראיתי את רוקו וזואי מדברים..לא רציתי להפריע חזוג אטהבים אז הלכתי לעבר הכניסה של בית ספר ששם מלא תלמידים ישבו על מדרגות הכניסה ובדשא שמקיף את בית הספר עם חברים ופטפטו להם על רכילות או לימודים ומי יודע מה עוד..

סקרתי את הסביבה ואז..הבחנתי בו, בידיוק כמו בחלומותי..הוא עמד שם ודיבר עם המורה לפיזיקה.. נשפתי אוויר בכבדות..אואו! הוא פאקינד דומה לי..כנפיו ארוכות בצבע שחור פחם..לא כמו שלי, אחד לבן אחד שחור.

הוא סובב את ראשו לעברי כאילו חש במבטי ומבטו הרצין וסקר את גופי..זה פאקינג אח שלי! אני פוגשת לראשונה את אחי! זה לא יאמן.

רגשנית שכמותי דמעות נקוו בזווית עניי..הוא אמר משהו למורה בלי להסיר את מבטו ממני והתקדם לעברי.. התקדמתי עליו גם עד שהיינו מרחק ממש קטן אחד מהשני ואז....

הדבר הכי לא צפוי קרה, הוא חיבק אותי..נדרכתי וקפאתי עד שלאט חאט אפשרתי וכרכתי את זרועותי סביב צווערו עומדת על קצות אצבעותיי בשל גבוהו.

"אח שלי?" ציחקקתי והוא גיכך..הרגשתי את גופו רועד מגיחוך כנגד שלי.. "אחותי" אמר..והשבתי בגיכוח משלי..

התנתקנו אחד מהשניה "את יפיפיה" חייכתי והסמקתי קלות "מי שמדבר" הוא חייך בחמימות..

"אתה תספר לי הכל נכון בריידן?" הוא הנהן לא מזיז את עניו מעניי..

הסתכלתי סביבי והסמקתי, הבנות החלו ללחשש על כמה הוא חתיך והאם הוא חבר שלי.. כולם הסתכלו עלינו, אפילו המורים..

זואי ורוקו שהכבר יצאו מהקפיטריה הסתכלו עלינו בשאלה.. ולילה הייתה נראית מחוייכת, אבל המבט שהקפיא אותי היה מבטו של ארקל..

הוא נראה זועם, ממש כועס..המבט שהשיב עליי כמעט הכאיב לי ופלטתי צווחת מצוקה קטנה..

בריידן ישר סקר את הקהל והבחין בארקל הוא נעם בזעף "הוא הציק לך? את ריצה שאני יהרוג אותו?" פערתי את עניי בתדהמה.. להרוג אותו? יש יותר מוגזם ממנו?

"לא לא אנחנו חברים טובים הוא בטח סתם קם על צד שמאל .." שיקרתי והתפללתי בליבי שבריידן יניח לעניין ולא ירוץ לשסף את גרונו..

הוא השיב מבט משלו לארקל ונחר בבוז "הוא מקנא" פערתי את פי וצחוק פראי יצא ממני "מ...מ.. מקנא?" שאלתי בין צחקוקים.

אין מצב שאדון ארקל מקנא! הוא חסר רגשות דביל אדיוט וזבל אנושי חתיך בטרוף לא נורמאלי אבל חסר רגשות..אדון ארקל המניאק לא יקנא.

החציים שלי ואני/גמורWhere stories live. Discover now