פרק:10-ג'קולו

1K 56 6
                                    

אני בשיעור וארקל מתעלם מקיומי.. אני מנסה למשוך את תשומת ליבו אליי כדי שיבין שאני צריכה לדבר איתו.. מעצבן.

בהפסקה פשוט לקחתי את כף ידו והלכתי למאחורי בית הספר שהוא נגרר אחרי "מה קרה?" הוא שאל

"לא סיפרתי לכולם את כל החיזיון חלום.. כאילו לא סיפרתי את כל החיזיון.." הוא הסתכל עליי במבט שואל "בחיזיון השטן קרא לי ג'קולו"
הוא היה נראה המום,

"מה? מה זה אומר? ארקל!" התחלתי להילחץ
"זה בשפה שטנית עתיקה זה אומר... אחותי"
פאק! "מה???"

"אין לי אח זה לא יכול להיות.." "אולי יש לך אח שאת לא יודעת על קיומו" דמעה נפלה מעניי ההורים שלי שיקרו לי,

אבל למה שישקרו לי לגבי..אח שלי?

ארקל ניגב את הדמעה שלי וחיבק אותי "אני כל כך מוזרה" רטנתי והוא גיכח "לא את כל כך מיוחדת" התרחקתי והסתכלתי עליו במבט אסיר תודה..

הוא חושב שאני מיוחדת!

"את יפה.. הכי יפה שראיתי בחיי! יש לך את הצחוק הכי מצחיק... את החיוך הכי יפה! את העניים הכי מהפנטות את השער הכי רח..
יש לך ריח שבא לי להריח כל דקה ושניה בחיי..
את מצחיקה ואמיצה וטובת לב! גם את.. רגזנית עם אגו גדול וחצופה אבל גם זה עושה אותך מיוחדת! על תשלי את עצמך" הוא אמר והסמקתי

חיבקתי אותו שוב יותר חזק "ארקל תודה" לחשתי באוזנו.

נ.מ ארקל:

"ארקל תודה" היא לחשה באוזני והעבירה בי זרמים.. פאק!

לא עושה לי טוב להיות קרוב ככה אליה.. אני חושב דברים.. שאסור לי לחשוב..

למה אני לא מצליח לשקר לה? למה אני מספר לה דברים כל כך מהר ובקלות? מה היא עושה לי?

.......................................................................
מקווה שאהבתם💕
סליחה יצא פרק קצרצר😞
תגיבו ותצביעו!
אוהבת אתכם😍

(נ.ב אין על סיה!!!)

החציים שלי ואני/גמורWhere stories live. Discover now