*שבוע/שבועיים אחרי זה*
אני התעוררתי לא מזמן ויצאתי מהביתן שלי מדלגת מהתרגשות.
אני רואה את ניקו בדרך ועצרתי להגיד שלום.
הוא היה עסוק במשהו ועוד לא שם לב אלי.
"היוש ניקו!" אני אמרתי בחיוך,
"אה היי ה/ש"
הוא דיי התעלם ממני אז אני הסתכלת מעל הכתף שלו מה הוא עושה.
הוא מתעסק במשהוא שניראה כמו תמונה ישנה שלו של אחותו ואישה שניראת כמו אימו.
"מה זה?" אני שאולת למרות שאני כבר די יודעת במה הוא עסוק..
"אה! זה.. כלום!" הוא עונה בחיפזון,
"אתה דואג לה נכון?" השמועה עברה מהר, הציידות והחבורה של פרסי יצאו למסע חיפושים.
"טוב.. כן אני דואג לה, היא אחותי אחרי הכל. פרסי הבטיח לשמור אליה אז אני מרגיש בטוח אבל עדיין קשה לי עם זה שביאנקה כל כך רחוקה."
אני מחבקת את הצוואר שלו מאחורה ונותנת לו נשיקה קטנה בלחי,הוא מריח כמו ורדים ואפטר שייב.
"הכל יסתדר בסופו של דבר" אני אומרת בחיבה.
פתאום קלטתי מה עשיתי ונרתעתי מהר לאחור
"אוי סליחה לא שמתי לב!" אני מסמיקה וממשיכה ללכת טיפה אחורה כדי לתת לו מרחב אישי,
"אה כן הכל טוב לא צריך לדואג זה בסדר" הוא אומר מהר כשהלחיים שלו סמוקות גם כן.
הוא התחיל לנוע במושב שלו באי נוחות והתחיל להמציא תירוצים כדי להתחמק מהמצב הלא נוח.
"אז אממ.. אני צריך ללכת עכשיו לבנות עוד כמה חפיסות של מיתומאגיקה נפגש אחר כך!"
הוא רץ ליער, עדיין טיפה נבוך ממה שקרה ואני סתם נשארתי שם עומדת ובוהה באוויר בשוק שבאמאת עשיתי את זה. נישקתי את ניקו די אנג'לו! גם אם זה בלחי זה הישג מדהים!
YOU ARE READING
דיאנג'לו x פאנגירל
Hayran Kurguסיפור *מרתק* על החוויות שלך עם ניקו אם היית איתו במחנה החצויים איך שהוא הגיעה לשם (הסיפור מתקיים בזמן הספר השלישי)
