"קטנה שלי התגעגעתי"
הוא נישק אותי וכמובן לא התנגדתי כבר התרגלתי להקשיב.
אחרי שניה הקיפו אותנו קרוב ל60 שומרים וכולם כיוונו עלינו אקדחים , מרקוס עבר מבניהם ובא אלינו
"תשחרר אותה או שנירה בך ואז ניקח אותה" הוא אומר ושולח לכיווני מבט כועס ,מאוד כועס.
"אתה תעזוב אותי?"
אני שואלת אותו מפחדת ומסתכלת לתוך עינו.
"רק לזמן קצר קטנה שלי"
הוא לחש לי ואני הבנתי ממנו מה עליי לעשות שיחררתי את ידו ,הוא הניח נשיקה על צווארי ודחף אותי ללכת בחזרה למרקוס.
הוא תפס אותי מהצוואר חזק והוא לא שיחרר, פחדתי לדבר, להוציא מילה אחד השומרים תפס את ג'ייס.
אבל איך הוא יוכל לשחרר אותי אם מרקוס יכלא אותו? מלא שאלות עלו לי בראש.
הוא ירצח אותו? ,הוא יתעלל בו?, מה הוא יעשה לו? ,איך הוא התעלל בו?, אם אכפת לי כל כך מה הוא יעשה לו זה אומר שהתאהבתי בו?.
השאלה האחרונה מעסיקה הכי הרבה את ראשי
בזמן שמרקוס 'אביו של השטן' מושך אותי מהצוואר עד לבית כאילו אני הכלבה שלו.
בזמן שאני רואה את ג'ייס רב עם השומרים וממשיך ללכת כחסר אונים פה התחלתי להרגיש שזה הסוף.
נכנסו לבית, מרקוס כמובן זרק אותי לחדר ונכנס איתי ,כשנכנסו ראיתי שהם לוקחים את ג'ייס לכיוון המשרד אני מקווה שזה טוב.
"כלבה תסתכלי עליי!" הוא צורח עליי בזמן שאני תקועה במחשבות שלי "את אזוקה למיטה בגלל מה שעשית, רציתי לסמוך עלייך אבל לא עוד!" הוא ממשיך לצעוק עליי וקורע את הבגדים ששמתי בזמן שברחתי ממנו "בבקשה אל תכאיב לי" אני לוחשת ואני אפילו לא בטוחה שהוא שמע אותי.
הוא מתחיל לנשק לי את הצוואר משאיר לי שם סימנים, היקי והוא נוגע עם ידו בבטני "היורש האכזר שלי יהיה פה" הוא אומר לי ואני נזכרת בג'ייס שאמר לי בדיוק אותו דבר!
"עכשיו אין לי זמן לזה, תבואי עוד חצי שעה בדיוק למשרד שלי, אם תאחרי אפילו בדקה תחטפי עונש, אני מובן?" הוא שואל שאלה רטורית. אני מהנהת אליו "מילים אישה!" הוא צועק עליי .שוב. "כן מרקוס עוד חצי שעה בדיוק" אני אומרת לו הוא מחייך ויוצא מהחדר.
אחרי 25 דקות
אני אשים עליי את אחת החולצות של מרקוס ואחכה לו מחוץ למשרד עד שיעברו החמש דקות האלו ,אני לא רוצה לאחר.
אני שמה חולצה לבנה ארוכה שלו ,הריח של הבושם שלו נוטף ממנה בכמויות, החולצה לא כלכך ארוכה וגיליתי את זה שהרמתי את ידי לאסוף את השיער ל'קוקו'.
אני מחכה כבר שתי דקות ליד המשרד שלו ואני מחליטה להיכנס אני פותחת את הדלת ובאותו זמן מסדרת את ה'הקוקו' שעשיתי.
"שכחת לטקטק ילדה" הוא אומר לי ואני סוגרת את הדלת ואז מתקתקת.
"תיכנסי" אני נכנסת ,המשרד ריק חוץ ממישהו אחד ג'ייס'
"מה אתה עושה פה עוד?, הוא פגע בך? ,אתה בסדר?" אני מציפה אותו בשאלות ולא נושמת ביניהם
"קטנה שלי, את דואגת לי?" הוא שואל אותי מגחך מעט
"שתוק כבר דביל" אני צוחקת ומתקרבת אליו ,הוא מניח את ידו על מותניי ואני מנשקת אותו והוא מרחיק אותי?
"אני לא מבינה"
אני אומרת לג'ייס ,אני באמת לא מבינה למה הוא הרחיק אותי ממנו הרגע
"אנחנו במשרד של מרקוס קטנה שלי ,אבל" הוא אומר לי ומתקרב לאוזן שלי
"שתיהיה אצלי בשרד אני אראה לך כמה התגעגעתי אלייך" הוא לוחש לי
והדלת נפתחת בטריקה
"אתה תעוף מפה!, ואת אישה את לא יודעת להיות נאמנה?!?!" מרקוס צורח את הסוף ,השומרים מלווים את ג'ייס מחוץ לבית. "הגיע הזמן טיפה לחנך אותך"
הוא לוחש לי מרים טיפה את החולצה ששמתי עליי.
"ככה את באה לפגוש את החברים של בעלך?! כמו זונה"
הוא לוקח אותי לחדר שלו ומוריד לי את החולצה, "פעם הבאה תלבשי משהו ארוך יותר".
הוא מכניס אותי לחדר אחר, יש פה כל כך הרבה דברים מפחידים
"אני אמרתי שאני יותר גרוע מהשטן"
הוא לוחש לי וצוחק מעט
"טוב חלאס דיבורים" הוא אומר וניגש לארון בפינת החדר.
הוא מוציא; אזיקים, שוט, שוקר וסלוטייפ.
הוא אוזק אותי למיטה שנמצאת באמצע החדר
בכל פעם שביקשתי ממנו טיפה רחמים הוא חישמל אותי עם השוקר וכשסיים לאזוק אותי הוא שם לי את הסילוטייפ על הפה.
"את תקבלי מספר לא מוגבל של הצלפות, את עיצבנת אותי ואני אצליף בך עד שאני ארגע".
הוא מצליף בי את השתיים הראשונות ואני מתחילה לבכות ולנסות לזוז
"אני מציע לך להפסיק את זה, זה מעצבן אותי יותר ובעצם ככה תקבלי יותר"
הוא אומר לי בקול פשוט ורגוע, כאילו לא קורה פה כלום עכשיו?!.
אחרי 67 הצלפות כן, 67 הוא נרגע ושיחרר אותי הוא החזיר אותי לחדר שלו,הביא משחה והוא שם אותה על כל החלקים שנפגעו בהצלפות.
בין ההצלפות איבדתי הכרה אבל הוא חיכה שאחזור להכרה בשביל להמשיך.
הוא פשוט חולה נפש אני באמת מתגעגעת לג'ייס הוא היה מאוד עדין לעומתו.
"יאללה לישון קטנה"
הוא מנשק אותי בצוואר ומוחץ אותי בחיבוק כאילו הוא ה'בסטי' שלי ולא נפגשנו כבר שנה פלוס.
"אני מקווה שמחר נוכל כבר לנסות להביא את היורש שלי"
הוא אומר לי ואני נכנסתי ללחץ
והתחלתי לרעוד, הוא הרגיש את זה
"אני מבטיח לך במיטה אני לא אלים, מבטיח" הוא אומר לי מנסה להרגיע אותי מה שלא מצליח ,אני בוכה ללא קול כדי לא להסב את תשומת ליבו.
עבר לו לילה שלם עכשיו השעה 06:00AM
(בבוקר) מרקוס קם היו לו סידורים לעשות.
אני שמה עליי חולצה ארוכה יותר שלו ומתחילה לטייל בבית, אין לי משהו טוב יותר לעשות, אחרי עשרים דקות אני רואה "מחשב" אני לוחשת לעצמי ומתקדמת לכיוונו של המחשב.
בשירותים אין מצלמות אני אקח אותו לשם, אני לוקחת את המחשב מהר לשירותים
"שיט שיט נו, מה הסיסמא שלי לאפלקצייה הטיפשה הזאת עכשיוו"
אחרי 4 נסיונות הצלחתי 'LoveFather'
זאת הייתה הסיסמא, טוב זה צפוי הייתי בת 5 שאבי עזר לי לפתוח את המשתמש לאפלקציה הזו, הוא רצה לראות אותי כשאני בבית ספר זאת אפלקציה לשיחות וידאו.
אני מחייגת בשיחת וידאו לאבי אחרי 3 שניות הוא עונה לי
"אבא, אל תדבר בקול שהמצלמות מחוץ לשירותים לא יקלטו את הקול"
אני אומרת לו גם משתדלת לדבר בשקט.
"אני לא אדבר הרבה כדי של תסתבכי נסיכה שלי, אנחנו עומדים לפתוח במלחמה עם מרקוס
ואני צריך שרטוט מדיוק של הבית, בקיצור בלי חפירות, כשאנחנו מנתקים את השיחה את מכבה את המחשב כדי שלא יעשה קול ומחביאה אותן בשירותים שאת נמצאת בהם ושתיים, את מבקשת ממרקוס דף ועיפרון כדי שתוכלי לצייר כי משעמם לך לבד בבית עוד יומיים את מתקשרת אליי שוב באותה בדיוק באותה שעה כמו עכשיו ושולחת לי את השרטוט למייל ,מובן נסיכה?"
אבי מסביר לי ואני מנסה לקלוט את כל המידע והפקודות שנתן לי לבסוף אני מהנהנת לו ,הוא בא להגיד לי משהוא אבל אני שומעת את מרקוס קורא לי
"אני בשירותים ,רגע"
אני צועקת אליו כדי שישמע אותי, שיט לא חשבתי איפה להחביא ואני שומעת את צעדיו של מרקוס מתקרבים לאט לאט, אם אני לא אמצא עכשיו איפה להחביא את המחשב אני אדפוק את כל התוכנית.
_________________________________________
טוב אז זה פרק 9- יותר גרוע מהשטן
עכשיו יש לי שאלה אליכם שלדעתי היא משמעותית.
את מי את מעדיפות ג'ייס או מרקוס?
ולמה? תענו לי בתגובות זה כנראה ישפיע על המשך הסיפור.
אוהבת אתכם ומעריכה המון🎀❤
בואו נגיע ל10 הצבעות ו10 תגובות סומכת עליכם!❤
YOU ARE READING
La Parca
Romanceהיי אני קלואי בלו אני בת 17 גרה בלונדון אני בכיתה י'ב יש לי 2 חברות הכי טובות קלריסה ואריאנה. אני הבת היחידה מכל השלושה בנים ואני גם הכי קטנה אמא שלי תמיד רצתה בת ואז אני הגעתי וההורים שלי שמחו מאוד ואני בעצם "הנסיכה של הבית" איך שאבא שלי קורא לי אנ...
