#נ.מ טוני בר#
'מי זה?, למה איז יושב לידו?, למה איז כל כך שמח לידו?, מי הוא?'
המחשבות האלו לא מפסיקות לחזור במוח של מישהו, מה קורה פה? מי כל כך אובססיבי לאיז?
הסתכלתי סביב וראיתי שבמרחק כמה שולחנות יושב מישהו -שדומה בצורה מפחידה למנדי- שמסתכל ישירות עליי ועל אזמרלד והילה שלו הייתה אדומה כהה מאוד, הוא עצבני, ממש עצבני.
מה לעזאזל?!
"איז מישהו מסתכל עלייך" אני חושב שאני אשמיט את הקטע שהוא מביט בי במבטי מוות
"הוא באמת? מי? איפה?" אזמרלד שאל בהתלהבות יתר
"איז מה הניש לקחת כדור יתר היום? אתה יודע שזה לא בריא נכון" תותי צחקה
"תותי, הכדורים האלו בכללי לא בריאים וגם אני בכללי לא בריא" אזמרלד אמר בחיוך "לפי הרשויות המטומטמות לא בריא ועוד לא בריא שווה בריא למרות שזה ברור שווה לפיגור אבל לא משנה עכשיו, טוני! מי מסתכל עליי?"
הצבעתי לאותו בחור שעדיין הסתכל עלינו, בשנייה שאזמרלד קלט אותו הוא צעק בשמחה, קם במהירות מהכיסא ורץ לאותו בחור
"זה לא התגובה שציפיתי שהוא יראה שיש איזה קריפ שצופה בו כבר חצי שעה" מלמלתי לעצמי
"כן אף אחד מאיתנו לא" תותי משכה בכתפיה "אבל היי לפחות עכשיו אתה מקבל מקום ראשון בלראות את אזמרלד הטהור והתמים הופך לזונה ראשית"
הסתכלתי שוב פעם על איז וראיתי אותו יושב על אותו בחור שצפה בנו בזמן שהם מתנשקים בפראות, כולם ראו שאם לא יעצרו אותם הם עוד יזדיינו ,על שולחן חדר האוכל מול כל השכבות והמורים
"יו איז!" תותי צעקה "לכו למצוא חדר!"
צחקוקים רבים וצעקות נשמעו מכל רחבי חדר האוכל
איז קם מאותו בחור ומשך אותו ליציאה
אבל לפני שהוא יצא הוא צעק "זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות"
עוד צחוק וצעקות, שריקות ואמירות נזרקו בחדר האוכל מלווים את אזמרלד ואת הבחור החוצה
"מי זה היה?" שאלתי את תותי אבל להפתעתי מנדי היא זאת שענתה לי
"אהה הקריפ הזה, זה רין, לא מישהו מיוחד" היא אמרה באגביות "אתה יודע הבן זוג של אזמרלד ויש את הקטע הקטן הזה שהוא אח שלי"
=_=
המורה אמר לי לחכות בחוץ עד שהוא יגיד לי להיכנס
בבקשה שזה לא מה שאני חושב,
הוא לא רוצה להציג אותי לכל הכיתה, נכון?
"קדימה טוני אתה יכול להיכנס" המורה פתח את הדלת וחייך אליי הילה שלו צהובה אז אני מניח שהוא בסדר, הרי צהוב זה יצרתיות, אופטימיות ולמידה אז זה נורמלי כל עוד הוא ירגיש ככה.
YOU ARE READING
מה (י)היה אם הייתי שלך?
Romance∆גמור∆ טוני הוא ילד מוזר, הוא בן 17 עם כוחות מיוחדים וסיפור טרגי, הוא אף פעם לא היה שייך באמת, תמיד היה בצד ובחוץ אבל זה לא היה חייב להיות ככה את כל זה הוא בחר לעשות לעצמו. הוא בחר להתרחק מאנשים, הוא בחר לא לדבר או לחייך, הוא בחר להיכנס לפנימייה לע...