מה (י)היה אם הייתי שלך?

איזי בוי

ביקשתם רין ואזמרלד

אני כסופרת נחמדה *שיעול* ממש לא *שיעול* כתבתי לכם

תהנו😊

#נ.מ אזמרלד נייב#

התקדמתי במסדרונות במהירות

פתחתי דלתות וחיפשתי את הדרך שלי לצאת מפה

"איפה הפאקינג יציאה?!" מלמלתי לעצמי

"לפנות שמאלה בסוף המסדרון, שני מסדרונות קדימה אז ימינה והדלת שמלפנים" קול עמוק אמר מאחורי

הסתובבתי במהירות וראיתי בחור גדול וחתיך נשען על קיר

שערו היה שחור עמוק ונפל על עינו השמאלית ועיניו היו ירוקות בהירות, עורו בהיר וחיוור מאוד, שפתיו היו דקות ואדומות בניגוד מוחלט לעורו

'רק שהוא לא מורה! למרות שלא אכפת לי שהוא ילמד אותי, לפחות יהיה לי על מה להסתכל בשיעור'

"מי אתה?" הרמתי גבה

"סתם מישהו אתה חדש פה נכון? זה היום הראשון שלך?" הוא קם מהקיר

"כן למה?" הזזתי את רגלי במהירות ועצבים

"אל תנסה להבריז או משהו אתה תלך לריתוק"

"כן כאילו שאני אקשיב לילד שרק עכשיו פגשתי במוסד לעבריינים צעירים" צחקתי

"אתה לא חייב להקשיב" הוא חייך דחף את ידיו לכיסי המכנס הסתובב והתכוון ללכת "נתראה בריתוק"

=_=

"דאמט!" קיללתי אחרי שחזרתי מהיער לחדר שלי שם חיכה לי פתק

"לאזמרלד ליק,

למרות הגעתך לבית ספרנו לא ראינו אותך באף אחד מהשיעורים.

אלייך להתייצב מחר, בשעה 16:00 בכיתה A32 על מנת לממש את העונש שלך

מקווים שפעולה זאת לא תחזור על עצמה,

צוות הפנימייה."

למה לא הקשבתי לבן אדם הזה

נפלתי על המיטה

=_=

נכנסתי לכיתה A32

כבר ישבו שם כמה אנשים

הלכתי לשולחן האחרון והתיישבתי

הורדתי את הסוודר שלי כי היה חם והפשלתי שרוולים

"מה זה הקעקוע?" קול מוכר נשמע לידי והפחיד אותי

הסתובבתי וראיתי שני בחורים

אחד שאני לא מכיר, בעל שיער חטם ביער ועיניים זהובות

והשני, אותו בחור שאמר לי לא להבריז כי אני אגיע לפה