#נ.מ טוני בר#
"אז מה רואים?" אזמרלד עבר בין הסרטים
כולנו יושבים עכשיו במועדון, מחפשים מה לראות, מחר יש לנו יום חופשי, השעה כבר שלוש בלילה וכולנו מכוסים בשמיכות
אזמרלד יושב על רין שיושב על הספה, לידם יושבים תותי וגארט שהתחילו לאכול מהפופקורן
צרלי ישב על פוף שהיה ליד הספה, מנדי ישבה על הרצפה
גם אני ישבתי על הרצפה ליד מנדי כשבצידי השני קרטר מניח את ידו על כתפי ומצמיד אותי אליו
ראיתי שלסתו התעדקה, שגבותיו התכווצו ושאפו התעקם כאילו הריח משהו מוזר ושונה
חיזקתי את אחיזתי בשמיכה, קיפלתי את ברכי וחיבקתי אותם קרוב לחזהי
"פשוט תשים משהו" נאנחתי "כל דבר!"
"אני יודע!" אזמרלד חייך חיוך גדול והפעיל סרט "כשטוני רק הגיע לפה הוא הכריז שהוא לא אוהב דיסני עכשיו אנחנו נתקן את זה"
הפתיח התחיל, כמובן בשיר
לא התעמקתי בסרט, בשנייה שראיתי שיש איש השלג שיכול לדבר התייאשתי והסתכלתי על הרצפה
עבר כבר חודש מהיום שגיליתי שאני בהריון, אני מסתובב יותר עם אזמרלד, תותי ומנדי, הם מצליחים להרגיע אותי, מצליחים להכניס אותי לפרופורציות, אני מתחמק מקרטר הרבה, למרות שהגוף שלי דורש ממני להיצמד אליו ופשוט להריח את ריחו המשכר, אני לא יכול, אני לא יכול להיות לידו בידיעה שאני משקר לו בכל שנייה.
לפעמים אני מתעורר בבקרים כשדמעות מציפות את עיניי מכאבים של המרחק ממנו, של הגעגוע.
ג'יני ורייצל עוזרות לי בכל מה שאני צריך, הם הביאו לי עשבים מיוחדים שיסתירו את הריח של התינוק, הם הסבירו לי שהריון של מכשפים הוא מהיר יותר, במקום תשעה חודשים כמו בני אדם ההריון הוא שישה חודשים, הם הסבירו לי שהעובר מתפתח מהר יותר ובגלל זה אני חייב לספר לקרטר
אבל אני לא יכול
הרמתי את השמיכה וכיסיתי את ראשי
כבר היה אפשר לראות בטן קטנטנה עליי, אפשר לחשוב שפשוט אכלתי ארוחה גדולה, אבל אני יודע שזה לא נכון, אני יודע שגדל בתוכי משהו, משהו שאני לא יודע אם אני יכול להחיל לבד
שיר נוסף בתחיל בסרט, שיר עם יותר מידי צעקות אם אני יכול להגיד, הבנו! את רוצה ללכת ללא נודע! אז לכי! את לא צריכה לצרוח לנו את זה!
הרגשתי יד מושכת את השמיכה מראשי ומתחילה ללטף את שערי, הסתכלתי למעלה וראיתי את קרטר בוחן את פניי
אני לא יכול לשקר לו יותר! אני חייב לספר לו
"רוצה?" שמעתי את קולה של מנדי הסתובבתי וראיתי אותה מושיטה לי את קערת הפופקורן
YOU ARE READING
מה (י)היה אם הייתי שלך?
Romance∆גמור∆ טוני הוא ילד מוזר, הוא בן 17 עם כוחות מיוחדים וסיפור טרגי, הוא אף פעם לא היה שייך באמת, תמיד היה בצד ובחוץ אבל זה לא היה חייב להיות ככה את כל זה הוא בחר לעשות לעצמו. הוא בחר להתרחק מאנשים, הוא בחר לא לדבר או לחייך, הוא בחר להיכנס לפנימייה לע...