מה (י)היה אם הייתי שלך?

ריבים, צעקות ופרידות

#נ.מ טוני בר#

נכנסתי לשטח הפנימייה כשהמוזיקה צורחת באוזני

עליתי ישירות לחדר שלי

נכנסתי פנימה וראיתי את קרטר

הוא ישב על המיטה והחזיק את הכדורים שזרקתי אתמול

"למה הוצאת את כל הכדורים האלו?" הוא אמר בקול מאיים

"עכשיו אתה מדבר איתי?!" גיכחתי בעצבים "איך נכנסת לפה בכלל?!"

"טוני מה רצית לעשות?" הוא קם מהמיטה והתקדם אליי

"פתאום אני מעניין אותך איפה הייתה לפני שבוע?"הנחתי את התיק שלי בפינת החדר

"טוני מה ניסית לעשות?!" הוא תפס בידי בחוזקה

"תשחרר אותי" התפתלתי באחיזתו אבל אחיזתו רק התעדקה

"טוני" הוא אמר בעצבים, עיניו הפכו אדומות וניביו נראו לעין כאשר דיבר

"קרטר תעזוב אותי" דחפתי אותו בידי הפנויה

"טוני פשוט תענה על השאלה" הוא הידק את לסתו, ראו שהוא מנסה לא לצעוק

"תשחרר קרטר!" צעקתי עליו ומשכתי את ידי שהתחילה לכאוב מאחיזתו

"פשוט תענה על הפאקינג שאלה טוני!" הוא צעק עיניו זהרו באדום "למה הוצאת את כל הכדורים האלו?!"

"אתה מספיק חכם קרטר!" צעקתי עליו "אני חושב שאתה יכול להבין לבד מה רציתי לעשות!"

"למה?!" הוא הידק את אחיזתו בזרועי

"קרטר אתה מכאיב לי!" צעקתי אליו וניסיתי לשחרר את ידי

"למה טוני?!" הוא הסתכל ישירות בפניו

"בגללך!" צעקתי "אוקי!? זה היה בגללך! לרגע אחד חשבתי שאני לא מספיק טוב בשבילך! חשבתי שאני לא צריך להיות פה! שאולי זה יעשה טוב לעולם שאני אעלם!"

הוא שחרר את ידי והסתכל על הרצפה אבל אני לא סיימתי

"רציתי למות! רציתי בגלל שאתה התעלמת ממני!" צעקתי עליו לא עצרתי את הדמעות הם זרמו במהירות במורד פני "הרגשתי כל כך לבד קרטר! הרגשתי שגם אם אני פשוט אעלם אף אחד לא ישים לב!"

"אני הייתי שם לב טוני! אתה לא לבד אני איתך!" הוא צעק עליי

"באמת?! אתה איתי?!" צחקתי בעצבים "איפה הייתה בכל השבוע הזה?! איפה הייתה?! אתה פשוט התעלמת ממני לגמרי קרטר! והכל בגלל ששתית את הדם שלי! ביג דיל!"

"אבל זה כן ביג דיל!" הוא הרים את מבטו "אתה לא יודע איך הרגשתי טוני! אתה לא יודע מה זה שאתה פשוט לא יכול לשולט על עצמך! שמשהו אחר שולט בך ולא משנה כמה אתה שונא את הצד! לא משנה כמה אתה מדחיק אותו הוא זה ששולט בך!"