מה שקרה

5K 279 303
                                    

all888 תודה שנתת לי רשות להשתמש בקטע שכתבת

את כותבת מדהים ונתת לי השראה ענקית לתחילת הספר הזה

תודה!

#נ.מ טוני בר#

"בבקשה די!" 

'שמישהו יציל אותי'

שמעתי לחישה מאחורי הלוקרים ושוב

"תשחרר אותי בבקשה!"

רצתי לשם

ראיתי ילדה שלומדת שכבה מתחתינו היא בכיתה ח' ומולה את המאמן מחזיק אותה בכוח ומצמיד אותה לקיר בניגוד לרצונה

"תשחרר אותה" התקדמתי לעברם

'בבקשה תעזור לי'

"בר יש לך שלוש שניות לעוף מפה!" המאמן קרא לעברי 

"לא" תפסתי בידו ושיחררתי את הילדה

"אתה אמיץ בר" הוא גיכח בעצבים

הילדה ישבה על הרצפה רועדת ועם דמעות בעיניים

'בבקשה'

אין סיכוי שהיא תספיק לברוח

"לכי, אני אשאר" היא הסתכלה עליי בהלם "לכי כבר!"

'תודה לך'

היא קמה במהירות וברחה

"למה נשארת בר?" הוא התקרב אליי

צעדתי צעד אחד לאחור ובלעתי את רוקי "כי לא היית נותן לה ללכת"

"נכון" הוא חייך "אבל עכשיו אני לא אתן לך"

הוא תפס בצווארי ו..

=_=

התעוררתי בפחד ובדמעות

לעזאזל איתו!

הסתכלתי בחלון עדיין לא היה אור השעון הראה שהשעה ארבע בבוקר

קמתי מהמיטה יודע שאני לא הצליח ללכת לישון שוב, התלבשתי בבגדים גדולים, שמתי את כובע הסוודר על ראשיכדי שיחסה את שערי האדום ואת פניי, לקחתי משקפי שמש, הכנסתי את האוזניות לאוזניים ויצאתי מהבית

הפעלתי את המוזיקה בפול ווליום שתשתיק הכל אני לא רוצה לשמוע כלום אפילו לא את המחשבות שלי בטח שלא של אחרים

אתם בטח לא מבינים למה אני מתכוון...

מאז שאני קטן יש לי כוחות, ההורים שלי אמרו שזה דבר טוב שאני צריך ללמוד מהם ועליהם, אבל מאז התאונה...

כשהייתי בן 11 אני וההורים שלי חזרנו מחופשה, היינו רק שלושתנו זה היה מספיק, זה היה מושלם אבל אז הכל השתנה, הרכב שלנו התנגש ברכב אחר והתהפך במורד הר. אני זוכר את הכותרות 

תאונה מחרידה שני רכבים שהתנגשו בהר טהרן התהפכו והדרדו למטה ברכב הראשון משפחה בעלת חמש נפשות ברכב השני שלושה, מהרכב הראשון אין ניצולים ומהרכב השני ניצול אחד.

מה (י)היה אם הייתי שלך?Where stories live. Discover now