מה (י)היה אם הייתי שלך?

התעדכנות

#נ.מ טוני בר#

עבר כבר שבוע, שבוע מהיום שקרטר שתה את הדם שלי

ומאז הוא לא מפסיק להתחמק ממני

ברגע שאני מגיע לארוחות, הוא בורח מהשולחן

בכיתה, הוא כל הזמן יושב ליד מישהו אחר העיקר לא לידי וזה כשהוא מגיע, יש שיעורים שהוא פשוט נעלם

כשכל החבורה מבלה במועדון או בבריכה הוא לא מוכן להחליף איתי מילה הוא אפילו לא מסתכל אליי

הוא לא עוזב אותי נכון?

הסתכלתי על השעון, על הזמן עובר

לא הייתי צריך ללחוץ עליו

חיבקתי את ברכי, פשוט ישבתי חשבתי

אולי הוא חושב שאני לא מספיק טוב בשבילו?

הנחתי את ראשי על ברכי ונאנחתי

זה נכון, אני לא מספיק טוב

סקרתי במבטי את החדר ונעצרתי על השידה שלי, קופסאות הכדורים היו מונחות עלייה עומדות שום בלי משמעות

למה חשבתי שאני יכול להיות עם מישהו כמוהו

קמתי מהמיטה והלכתי לשידה, הרמתי בזהירות את הקופסה הכתומה ופתחתי אותה

אני פשוט פטתי

בלעתי את רוקי ושפכתי כמה כדורים לידי

זה לא מגיע לו! אני לא מגיע לו!

עצמתי את עיניי ונשמתי עמוק

פתחתי את עיניי והסתכלתי על הכדורים שבידי

הרגשתי דמעה בודדת יורדת על לחיי

זרקתי את הכדורים על הרצפה ויצאתי במהירות מהחדר

ירדתי במהירות במדרגות והלכתי למשרד המנהל

דפקתי על הדלת וחיכיתי לסימן להיכנס

"הדלת פתוחה" שמעתי קול מבפנים

"אדוני המנהל אני יודע שלא אמורים להיפגש עם המשפחות אבל אנ-" התחלתי להגיד בשנייה שנכנסתי לחדר אבל המנהל עצר אותי מלדבר כשהרים את ידו

"שב" הוא הצביע על הכורסא "עכשיו טוני אני אמרתי לך ואני אומר לך שוב, אתה לא צריך לקרוא לי אדוני קוראים לי לואיס"

"כן סליחה" גירדתי את עורפי במבוכה והתיישבתי

"עכשיו תנשום עמוק" הוא חייך אליי וחיפש משהו בין הנירות במגירותיו, הוא מצא את הדפים שחיפש ובא להתיישב לידי "למה אתה לא מדבר עם דודה שלך? אני בטוח שהיא מתגעגעת"

"אני.." התחלתי לדבר אבל לא יכולתי להסביר לו

אין לי איך להסביר לו, אין לי איך להסביר לו שאני רציתי לנתק קשר מדודה שלי כדי להקל עלייה