מה (י)היה אם הייתי שלך?

להרוג בדחיפות

#נ.מ טוני בר#

קמתי מהמיטה שלי והחלפתי את בגדי בית הספר לבגדים רגילים

התכוונתי לצאת מהחרד עד שהבנתי שבעצם אין לי מושג איפה החדר של קרטר

אזמרלד בטוח יודע

נעלתי את דלת החדר והלכתי לכיוון החדר של אזמרלד

נאנחתי

אפשר להגיד שהרעשים נשמעו מקצה המסדרון

וזה שיש לי חוש שמיעה מפותח ושאני יכול לקרוא מחשבות ממש לא עזר לי

דפקתי על הדלת וסתמתי את האוזנים כמה שרק יכולתי

"די! לא רוצה לפתוח! אני מאוד עסוק! תחזרו אף פעם!" שמעתי את קולו של איז צועק

"איז תפתח לי!" דפקתי על הדלת פעם נוספת

נשמעו קולות מבפנים

"אני לא רוצה לפתוח" איז אמר לרין

"אני יודע איזי, אני יודע שאתה חרמן אבל הוא חבר שלנו ואנחנו נחמדים" רין צחק

"אז תלך אתה אני לא יכול לעמוד בגלל מישהו" אזמרלד צחק "ותחזור מהר אני לא מוכן שמישהו הסתכל על הקוביות האלו הרבה זמן הם שלי"

למה!? למה?! למה הקשבתי?!

ואז הדלת נפתחה

רין עמד רק עם בוקסרים בפתחה

"למה אין לי חברים נורמליים?" מלמלתי לעצמי

"מה קורה טוני?" רין צחק

"אתה יודע איפה החדר של קרטר?" נאנחתי

"בגלל זה אתה עוצר אותנו?!" שמעתי את קולו של אזמרלד

"אשמתי שאתם מזדיינים כל שעה וחצי?!" צעקתי אחרי שנייה אזמרלד דחף את רין מהדלת ונעמד מולה כשהוא עם בוקסרים וחולצה

"אנחנו לא מזדיינים כל שעה וחצי! אתמול עשינו רק 5 סבבים והיום זאת רק הפעם הש-" אזמרלד נשען על המשקוף

"לא מעניין אותי! ממש אבל ממש לא מעניין אותי!" שמתי ידיים על אוזניי "וחשבתי בכלל שאתה לא יכול לעמוד!"

"יכול, כואב מאוד אבל יכול" הוא נאנח "הוא קומה שנייה חדר 438"

"תודה" נאנחתי

"עכשיו אני יהיה עסוק לשעה שלוש הקרובות אז לא להפריע לי" הוא צחקק ותפס את הדלת "לך להתמזמז עם קרטר באיזה פינה בספרייה, אני יכול להמליץ על ה-"

"לא! אזמרלד לא!" צעקתי והלכתי משם במהירות

=_=

434

436

438

אוקי זה זה

דפקתי על הדלת וחיכיתי

אחרי שקט דפקתי שוב

"כן כן שמענו בפעם הראשונה!" קול לא מוכר נשמע