Perfectly Different

ep.3

זה היה הדבר האחרון שרציתי שיקרה...
_____________________________

נקודת מבט ג'אנגקוק:
"אהההע...תעזוב או-אותייי, ב-בבקשה..." ניסיתי להשתחרר מאחיזתו אך ללא הצלחה, הוא היה חזק ממני, "א-אופפה ב-בבקשה ת-תפסיק א-אני לא ר-רוצה" ניסיתי לבעוט אבל הפעם הוא קשר את הידיים שלי למיטה 'מצוין', חשבתי לעצמי, "שששש כדאי לך לסתום אם אתה לא רוצה שאני אסתום לך ת'פה" הוא אמר והנהנתי בפחד, נושך את שפתי התחתונה כדי לא להוציא שום קול.
הוא עלה מעליי, קרע את חולצתי באגרסיביות והחל למצוץ ולנשק את צווארי.
ריח האלכוהול שנדף ממנו עורר בי בחילה, רציתי לברוח, לצעוק למישהו לעזרה, אך לא יכולתי.

הוא המשיך במעשיו ואני התחלתי לבכות ברגע שהוא משך ממני את המכנס, ניסיתי להשתחרר, שוב, אך הסטירה ללחי שלי לא איחרה לבוא, "אהה-" צעקתי ובכיתי אפילו יותר חזק, למה הוא עושה את זה, מה עשיתי....
הוא לקח חתיכת בד וקשר סביב פי "מממ" ניסיתי להגיד לו שיוריד את זה, אך זה היה חסר טעם. הוא פשט ממני את פיסת הבד האחרונה שנשארה על גופי ואני בתגובה הנדתי את ראשי לשלילה והמשכתי לבכות.

בלי שום התראה מוקדמת הוא דחף לחורי שלוש אצבעות, ניסיתי לצרוח אך כל מה שיצא ממני היה "מממ" מסכן, חלש ושבור.
זה כאב, מאוד, אך הכאב הנפשי שהכה בראשי ובחזה שלי כאב אף יותר.
לאחר שהוא החליט שאני מוכן הוא נכנס בעצמו, בעטתי באוויר והרגשתי את ראשי מתחיל להסתחרר, הוא התחיל לזוז בתוכי מאיים לקרוע אותי מבפנים.
ראייתי נהיתה מטושטשת, ראשי מסוחרר, הוא נכנס שוב ושוב ואני נשבר מבפנים, ואז שחור.
___________________________

נקודת מבט ג'ימין:
השעה הייתה 23:37 ניסיתי להרדם- "אההע" צעקה ואחריה בכי מתמשך קטעה את מחשבותי, קולות הבכי הגיעו מהחדר הסמוך לשלי, ג'אנגקוק.

יצאתי מחדרי בריצה ופתחתי את דלת חדרו של ג'אנגקוק, לעיני התגלה קוקי יושב בקצה המיטה, צמוד לקיר כשהוא מחבק את רגליו, בוכה וממלמל לעצמו דברים שלא הצלחתי להבין.
ניסיתי להתקרב אליו, הושטתי את ידי לעברו, הוא צעק בבהלה והתקפל בתוך עצמו אפילו יותר.

הבנתי שאני לא אצליח אז החלטתי לקרוא לטאהיונג. נכנסנו שנינו לחדרו של הצעיר אך הפעם טאה היה זה שניגש אליו, הוא עשה זאת באיטיות ועדינות.
הוא התיישב מולו "ששש, קוקי, הכל בסדר, תירגע..." הוא לחש בקולו העמוק, טאהיונג התחיל להתקרב אליו יותר וליטף את שיערו בעדינות, תחילה הקטן נרתע אבל לאחר מכן נרגע והתחיל להסדיר את נשימתו.
"מהה, איך עשית את זה?" שאלתי בפליאה, "ידי קסם", טאהיונג ענה בפשטות ואני גלגלתי את עיני.
"ג'ימין- אה אתה יכול לחזור לחדר שלך, אני מטפל בזה" אמר טאהיונג, הנהנתי בהסכמה ומלמלתי "אוקיי".
חזרתי לחדרי ועליתי למיטה, ולמזלי הפעם הצלחתי להרדם.
__________________________

נקודת מבט טאהיונג:
שמחתי בליבי כשהצלחתי להרגיע את קוקי.
הרמתי אותו בסגנון כלה, הוא נבהל, 'חמוד' חשבתי לעצמי וגיחכתי.

ליבי דפק במהירות שלא יכלתי לתאר ברגע שהוא התכרבל בחזה שלי.
כן, אני יודע שאני גיי כבר מכיתה ט', ואני יודע שאני אוהב את ג'אנגקוק בערך מהרגע שראיתי אותו... אבל עכשיו חזרה למציאות.

הנחתי את הקטן שהיה בידיי על מיטתי, כיסיתי אותו בשמיכה ונכנסתי גם אני.
קרבתי אותו אלי וחיבקתי אותו.

עכשיו הגיע הזמן להבין מה לעזאזל קרה שם, "קוקי?" "הממ?" הוא המהם בחזרה, "מה קרה לך שם?, אתה בכית וכשג'ימין ניסה להתקרב אתה צרחת וניראת כל כך מפוחד...." "א-אההע ז-זה שום ד-דבר".
"ג'אנגקוק" אמרתי בטון רציני והוא הסתכל עליי עם עיניו הגדולות, וואו כמה שהילד הזה יפה.
"אני יודע שקרה משהו, קדימה, דבר" ביקשתי- אמרתי.
"טאה, א-אני, ז-זה סיפ-פור א-ארוך", הוא אמר בקול רועד, " יש לי את כללל הזמן שבעולם, אני מקשיב" "בטוח?" הוא שאל "בטוח",
"א-אוקיי, אז כ-ככה, כשהייתי בן 13 א-אבא שלי א-אנס אותי בפעם הר-ראשונה-" פערתי את עיניי בפליאה "הוא עשה מהה!?", אני נשבע שבאותו הרגע יכולתי להרוג מישהו, "הוא א-אנס או-אותי..." הוא אמר והשפיל את מבטו, הרמתי את ראשו על ידי מגע בסנטרו "אל" אמרתי, הוא הנהן וסימנתי לו שהוא יכול להמשיך.
"כ-כמעט כל יום ה-הוא היה חוזר ה-הביתה אחרי שהיה עם הח-חברים שלו, הם היו שו-שותים הרבה א-אלכוהול ואז הוא היה או-אונס אותי, עד גיל 15 בערך ש-שאמא שלי חזרה מחו"ל, ואז הם ה-התגרשו והיא לקחה או-אותי איתה, מאז זה קו-קורה לי הרבה, כ-כמו פלאשבקים כ-כאלה ו..." דמעות החלו לזלוג מעיניו, חיבקתי אותו חזק ולחשתי "קוקי, אני כאן, ואני שומר עליך טוב?..." הוא הנהן ואני מחיתי את דמעותיו, "לך לישון קוקי", "טו-טוב", הוא התכרבל בתוכי ואני ליטפתי את שיערו עד שנרדם.

ברגע הזה החלטתי שאני לעולם לא אעזוב אותו, אני אשמור עליו תמיד, בכל מצב, לא משנה מה.
.
.
.
.
וואו זה היה ארוך, מקווה שנהנתם/ן...
תצביעו פליז...🙃💜🥺