חודש לאחר מכן
נ.מ ג'אנגקוק:
ישבתי על מיטתי, והעברתי את הסכין החדה על ידי, בעוד שדמעות חמות זולגות מעיני.
'למה אני פה?'
חשבתי לעצמי והעברתי את הסכין שוב.
.
.
כשסיימתי את מעשיי לבשתי את הג'קט שלי ופניתי למקלחת לשטוף את פניי.
חזרתי לשבת על מיטתי ושיחקתי עם הטלפון שלי.
אחרי אני לא יודע כמה זמן דלת חדרי נפתחה,
טאהיונג עמד שם עם מבט מבולבל בעיניו.
הטתי את ראשי למראהו והוא רק גיחך,
"למה אתה עם ג'קט באמצע אוגוסט לעזאזל?"
הוא שאל,
"אההעממ... כי ק-קר לי¿" ספק אמרתי ספק שאלתי.
"ברצינות? אתה חושב שאני קונה את זה שקר לך?",
"אממ כן?",
"אז לא קוק ממש לא, אני לא קונה את זה",
הוא אמר והתחלתי לפחד קצת.
הוא סגר את הדלת מאחוריו והתקדם לעבר המיטה שעליה שכבתי.
הוא התיישב מולי וביקש-
"תן לי את הידיים שלך",
נבהלתי מהבקשה והנדתי את ראשי לשלילה במהירות מחזיק את ידיי קרוב לבית החזה שלי.
_______________________
נ.מ טאהיונג:
אני חושב שהגיע הזמן שאני אספר לקוקי מה אני מרגיש כלפיו....
כן אני אלך לעשות את זה.
התקדמתי לעבר חדרו של הנער שאני אוהב,
ופתחתי את הדלת....
אופס שכחתי לתקתק, לא נורא הוא יסלח לי.
ג'אנגקוק ישב על המיטה שלו כשהוא לובש ג'קט, מה למה, חשבתי.
"למה אתה עם ג'קט באמצע אוגוסט לעזאזל?",
"אההעממ.... כי ק-קר לי¿" הוא ענה לי בטון מהוסס.
אני חושב שאני מתחיל להבין למה הוא עם ג'קט...
התקדמתי לעבר מיטתו והתיישבתי מולו.
"תן לי את הידיים שלך",
ביקשתי ממנו ונראה שהוא ממש נרתע מהבקשה,
"ג'אנגקוק תן לי את הידיים שלך עכשיו",
"ל-לא רו-רוצה" הוא אמר והרים את כתפו.
"ג'ון ג'אנגקוק אני לא הולך לבקש את זה שוב תן לי את הידיים שלך!"
"ה-היונג א-אל תצע-עק עליי",
הוא אמר במין טון פגוע והשפיל את מבטו.
נאנחתי ביאוש וחיבקתי אותו, הרמתי את ראשו עם ידי כדי שיסתכל עליי.
"ג'אנגקוקי אני באתי לפה בשביל משהו אחר לגמרי ואני מוצא את עצמי בסיטואציה הזאת שוב...",
"בשביל מה ב-באת היונג?"
הוא שאל והסתכל עליי במבט תמים,
"אממ באתי כדי לספר לך משהו....",
הוא הסתקרן ושאל "מה זה היונג?",
"אממ א-אני גיי..." אמרתי בסוג של מבוכה וגירדתי בעורפי.
הוא הסתכל עליי בפליאה ושאל "גם אתה גיי?!",
"אממ כן למה, מי עוד גיי?",
שאלתי בבילבול,
"אהעע א-אני גם גיי" הוא אמר במבוכה.
"באמת?! יאיייי" אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק,
הוא החניק גניחת כאב ואני התנתקתי במהירות,
"מה קרה? הכאבתי לך?" שאלתי בדאגה.
"אההעמ לא ז-זה כלום" הוא אמר ושיפשף את ידו השמאלית.
"היו-יונג אני צריך לשירותים א-אני כבר בא",
הוא אמר ופנה לכיוון השירותים.
לא יודע למה אבל משהו בתוכי אמר לי לפתוח את הדלת אחרי שתי דקות שהוא היה בפנים,
נדהמתי אבל זה היה די ברור כשראיתי את ג'אנגקוק שוטף דם מהיד שלו מתחת לברז.
כשהוא ראה אותי הוא מיהר להסתיר את ידו,
התקדמתי לכיוונו ולקחתי את שתי ידיו, החזקתי בהן בחוזקה בזמן שהוא התחיל לבכות.
"קוקי... בבקשה תפסיק, אני אוהב אותך ואני לא רוצה שתפגע בעצמך ככה, בבקשה..."
אמרתי והסתכלתי בעיניו.
הוא מחה את דמעותיו ואמר "ג-גם אני או-אוהב אותך ה-ה-היונג" הוא אמר מייבב.
"קוקי אני מתכוון...אוהב מאוד..., מאוד...",
"נוו גם א-אני או-אוהב את היונג מ-מאוד",
הוא אמר וסומק קישט את לחייו.
"באמת?!" שאלתי לא מאמין,
הוא רק הינהן במבוכה,
"אז זה אומר שאני יכול לנשק אותך עכשיו?!",
שאלתי מלא תקווה ובעיקר בחוסר טאקט.
"אההעמ כ-כן...".
____________________
נ.מ שלישית:
"אההעמ כ-כן...",
הקטן אמר והבוגר רק התנפל עליו בנשיקה,
נשיקה מלאה באהבה שלא התממשה מעולם,
מלאה בתשוקה שרק גברה.
הבוגר העמיק את הנשיקה והקטן מעד אחורה,
טאהיונג תפס במותניו של ג'אנגקוק והצעיר יותר פלט צווחת בהלה קטנה, טאהיונג לקח את ההזדמנות והכניס גם את לשונו, חוקר כל חלק בפיו של הקטן מעביר את ידו במעלה גבו של הקטן ואוחז בעורפו, גורר ממנו גניחות שקטות שרק הוא יכל לשמוע.
שניהם התנתקו נזקקים לאוויר, אבל חיוך מאושר מרוח על פניהם של השניים.
.
.
.
אממ שלומות אנשים, מקווה שאהבתם/ן,
ומטרה לפרק הבא: 8 הצבעות😁💜
You can do it!
אני הייתי אני, סיונרה.
YOU ARE READING
Perfectly Different
Fanfictionג'ון ג'אנגקוק, קים טאהיונג, שונים לגמרי, האחד ביישן ומופנם, השני מלא ביטחון. הראשון עדין, רגיש ולא מסוגל לפגוע בזבוב, והשני חזק מנטלית ויהיה מסוגל להרוג את מי שיפגע באנשים שהוא אוהב. . . . . אזהרות תוכן תכנים אובדניים תכנים מיניים (ניראלי😁) טופ ט...
