Perfectly Different

ep.6

נ.מ ג'ימין:
"פארק פאקינג ג'ימיןן!"
אייש מי צועק, למה לצעוק על הבוקר?
"ג'ימין בוא לכאן עכשיו!"
האאא זה יונגי היונג, שיט...
"מה קרה היונג?!" צעקתי לו בחזרה מתחיל לחשוש לחיי.
"אמרתי בוא!"
בסדר בסדר כנראה שצריך ללכת..

פתחתי את דלת חדרו-
"באתי"
"יופי גמד, עכשיו, איפה האוזניות שלי?"
הוא אמר בפרצוף כועס...המממ האוזניות...
"אממ אני לא יודע היונג ל-למה אתה שואל אותי?",
"אני שואל אותך כי אתה היחיד שצריך אוזניות כדי לראות פורנו בשלוש וחצי לפנות בוקרר!",
הוא התחיל את המשפט בטון רגוע ואז הפך לצעקה,
שיט איך הוא יודע על זה-
"א-אממ איך אתה יודע על זה?", שאלתי,
"מה זה משנה איך אני יודע תחזיר לי את האוזניות שלי",
"אוקיי אוקיי אני הולך להביא אותן, הינה, אני הולך".
אמרתי מרים את ידיי כחף מפשע,
יצאתי מחדרו וניגבתי זיעה שלא באמת הייתה לי "פיו" יצאתי מזה בנס.

הגעתי לחדרי, לוקח את האוזניות וחוזר לחדרו של יונגי היונג.
"וואלה הנה לך האוזניות שלך" אמרתי במבטא צרפתי כושל מידי.
"יופי גמד עכשיו עוף מכאן",
"אנחנו באותו הגובה אתה לא יכול לקרוא לי גמד, גמדדדד!"
אמרתי ויצאתי מהחדר בריצה.
____________________
נ.מ ג'אנגקוק:
ג'ין היונג ואני הכנו ארוחת צהריים, ועכשיו צריך לקרוא לכולם שיבואו לאכול.

"ארוחת צהריים מוכנה!"
נבהלתי מהצעקה של ג'ין היונג-
"ה-היונג למה לצעוק?! אני אלך לקרוא להם",
אמרתי והלכתי לקרוא להיונגים שלי,
'חיחי היונגים' חשבתי לעצמי בגיחוך
עליתי במדרגות והחלטתי שאני אקרא קודם להובי היונג,

תקתקתי על דלת חדרו עד ששמעתי אישור כניסה,
פתחתי את הדלת ו-
"הייי קוקי, מה שלומך?", הובי היונג שאל וקם לחבק אותי, גיחכתי והחזרתי לו חיבוק,
"היונג אני בסדר, לא ראית אותי רק שעתיים כבר התגעגעת?" אמרתי מצחקק,
"יאפ קוקי כבר התגעגעתי",
"הווו היונג זה חמוד, אבל בכל מקרה ג'ין היונג קורא לכולם לבוא לאכול צהריים"
"אוקיי אז אני ארד למטה"
הוא אמר יוצא מהחדר- "רגע היונג!"
קראתי לו והוא הסתובב במהירות,

"אתה יכול לעזור לי לקרוא לכל השאר בבקשה?"
שאלתי עם חיוך דבילי משחק עם אצבעותיי מנסה להיראות חמוד,
"כן בטח קוק"
"תודה היונג, אני אלך לקרוא לטאטאה ולנאמג'וני היונג",
"אוקיי" הוא אמר והלך.

"נאמג'וני היונגגג!"
קראתי בזמן שהלכתי לעבר חדרו, נקשתי על הדלת והיא נפתחה,
"הו היי היונג, אממ ג'ין היונג קורא לכם לבוא לאכול",
אמרתי מחייך,
"הממ אוקיי ג'אנגקוקי, אני כבר ארד"
הוא אמר ופרע את שיערי, הסמקתי במחשבה של 'למה כולם בבית הזה מתייחסים אליי כמו לתינוק שאין להם?!' ועם זה המשכתי והלכתי לקרוא לטאה טאה.

"טאה טאה טאה טאה טאה טאה" אמרתי כשנכנסתי לחדרו לא טורח לתקתק.
הוא ישב על מיטתו, אז החלטתי לשבת עליו, כל רגל בצד אחר של גופו.

"טאהיונגי ג'ין היונג אמר שתרד לאכול",
אמרתי מקפץ על ברכיו,
" אההע אהעמ שיט-",
הוא החניק גניחה ואני נבהלתי קצת-

"אוקיי אוקיי אחד למה אתה יושב עליי בצורה הזאת, שתיים אני ההיונג שלך ושלוש איפה היית כי חיפשתי אותך" הוא שאל,

"אז ככה אחד אני יושב עליך כי אתה נוח, אני לא מוצא שום בעיה בצורת הישיבה הזאת, שתיים למקרה ששכחת אנחנו זוג כבר שישה ימים ואני לא חייב לקרוא לך היונג יותר ושלוש הייתי עם ג'ין היונג במטבח",
עניתי לו תשובה מפורטת ומנומקת.

"אויש קוקי, אולי בעיניך אין בעיה בצורה שאתה יושב בה אבל לי יש בעיה...בעיה גדולה, בגללך",
"מ-מה למה?" שאלתי בחוסר הבנה וטאהיונג צחקק,
"לא חשבתי שאתה עד כדי כך תמים" הוא אמר והצביע כלפי מטה, גורם לי להסתכל לשם גם כן, נחנקתי כשראיתי לאיזו בעיה הוא מתכוון וירדתי ממנו במהירות, הוא החל לצחוק ואני להאדים,

"הווו ג'אנגקוקי, אתה כל כך חמוד!" הוא אמר ומחץ את לחיי גורם לי להאדים אפילו יותר.
הוא התקרב אליי ונתן לי נשיקה קצרה על האף ואז על השפתיים, הורדתי את ידיו מפניי וברחתי מהחדר, משאיר מאחוריי טאהיונג מעצבן מתפקע מצחוק.
__________________
נ.מ טאהיונג:
קוקי ברח מהחדר ואני רק צחקתי 'אויש הילד הזה' חשבתי לעצמי.
עכשיו אני מתלבט אם ללכת לטפל בבעיה המעצבנת הזאת או לרדת למטה לאכול כי אני גווע.

מחשבה אחת הייתה בראשי באותו הרגע-
'כמה נחמד יהיה אם קוקי יעזור לי עם הבעיה הזאת, כי אחרי הכל הוא יצר אותה'...
חייכתי לעצמי חיוך ממזרי והחלטתי שאחרי האוכל אני אבקש מגוקי עזרה.

'אוי קוקי ילד תמים ומתוק שלי' חשבתי יורד במדרגות לעבר המטבח....
.
.
.
.
אההעממ כן היי קודם כל תודהתודהתודה על התגובות וההצבעות😁💜🥺
אממ והינה פרק...זה די קצר אבל לכתוב את זה לקח די הרבה זמן😁
מקווה שנהנתם/ן
ועוד משהו- 12 הצבעות לפרק הבא😁💜
אני הייתי אני✌🏻