Perfectly Different

ep.12

אממ... כן... היי
אני עדיין בחיים,
לא שכחתי מהסיפור הזה,
והנה לנו פרק
(Life goes on
פשוט מדהים)
.
.
.

___________________
נ.מ נאמג'ון:

עלינו יחד לחדרם של ג'אנגקוק וטאהיונג, כשג'אנגקוק אוחז בשרוול חולצתי.
"ג'אנגקוקי... אתה מרגיש בסדר?", שאלתי... דאגתי לו,
"כ-כן היונגי...", הוא אמר והנהן בו זמנית,

חייב לציין שזה היה מאוד חמוד, אז פרעתי את שיערו, בתגובה הוא הסתכל עליי עם פרצוף חמוץ ושפתיים מכווצות, 

ואני גיחכתי מהחמידות.

"הי-היונג אתה תו-תוכל להישאר איתי ע-עד שטאהיונגי י-יבוא?",

הוא שאל והסתכל עליי מלמטה עם עיניו הגדולות,

"בטח קוקי", עניתי וליטפתי את ראשו.

הגענו לחדר ופתחתי את הדלת, נותן לקוקי להכנס ראשון, נכנסתי אחריו וסגרתי את הדלת.

ג'אנגקוק התיישב על המיטה ואני התיישבתי לידו,
"ג'אנגקוקי...?", ניסיתי לתפוס את תשומת ליבו והוא הרים אליי את עיניו,

"הממ?" הוא המהם לעברי בשאלה,
"אתה צריך אממ להחליף בגדים או משהו?", שאלתי,
"אממ כ-כן היונג, א-אני צריך ללבוש פי-פיג'מה", הוא אמר וקיפץ על המיטה,
"הו או-אוקיי אתה רוצה אממ... אתה רוצה שאני אצא ואתה תתלבש?",
"ל-לא היונגי א-אני אלך ל-למקל-לחת להתלבש אתה י-יכול להיש-שאר...", הוא אמר והשפיל את מבטו,
"אוקיי..."

__________________

נ.מ ג'אנגקוק:

לקחתי את הפיג'מה שלי מהארון ונכנסתי למקלחת כדי להתלבש.
פשטתי מעליי את החולצה ולבשתי את הפיג'מה שלי... פיג'מה צהובה עם ציור של באגס באני עליה...

לבשתי גם את המכנס וכשבאתי לפתוח את הדלת שמעתי דיבורים מבחוץ אז החלטתי להישאר בתוך המקלחת עד שאני אמצא את הרגע הנכון לצאת.

_____________________

נ.מ טאהיונג:

התעשתתי והתחלתי ללכת לכיוון החדר שלי ושל ג'אנגקוק,

'בבקשה שהוא יסלח לי... כל כך טיפש... אוף, למה אני לא יכול ללמוד לשלוט בעצמי כשזה מגיע אליו...',

המחשבות המשיכו להתרוצץ בראשי עד שפתחתי את דלת החדר ומצאתי את נאמג'וני היונג יושב על המיטה שלנו,
"הו טאהיונגי... חיכינו לך", הוא אמר וקם לעברי,
"חיכינו?", שאלתי, כי אני לא רואה בחדר אף אחד חוץ ממנו,
"אההע כן... ג'אנגקוקי נכנס למקלחת כדי להחליף בגדים, הוא ביקש שאני אשאר איתו עד שאתה תבוא...",
"הא אוקיי... הוא עוד לא יצא?",
"כנראה שלא, אבל טאהיונג...",
"כן?", עניתי,
"תהיה קצת יותר עדין ומכיל איתו... אני מבין שזה מאתגר... לפחות תנסה, אוקיי?", הוא אמר והשפלתי את ראשי, אני יודע שהוא צודק...
"א-אני... אני מצטער... זה קורה לי די הרבה שאני פשוט מאבד שליטה... והוא כל כך פגיע, אני כל כך מצטער היונג",