IDIOTS IN LOVE

7.מאוהב

״לראות אותך מחייך״ הסמקתי כבר כמו דובדבן ולא עגבניה

״ס-סליחה״ גמגמתי והתיישבתי מהשכיבה

״הכל ב-בסדר״ הוא גימגם גם כן

״היום הזה ממש מביך אתה לא חושב?״ הוא צחק

״כן״ הסכמתי וגירדתי את עורפי

״לא ידעתי שלראות אותי מחייך זה התחביב שלך״ ציחקק ולא הסתכל עליי

הוא התעסק עם הסדין של המיטה במבוכה

״הוא התחיל להיות מאז היום״ הייתי כנה וגרמתי לשנינו להיות יותר אדומים

״אתה רוצה להמשיך את המשחק?״ שאלתי והבטתי בו

״א-אין לי בעיה״ הוא הפך ליותר סמוק שזה כמעט בלתי אפשרי

״א-אז״ הוא מלמל והסתכל על ידיו

״יש לי שאלה די פרטית? אני אבין אם לא תרצה לענות עליה״ רציתי לשאול אותו שאלה שעכשיו שכשאני חושב על זה, למה באמת?

״תשאל״ הוא הסתכל עליי

״למה בראד אמר שאני חבר שלך חוץ מג׳סיקה? היא החברה היחידה שלך?״ שאלתי והבטתי בו משפיל מבט

״היא החברה הכי טובה שלי, והיחידה חוץ ממך״ הוא אמר בשקט בעצב, מסתכל על החלון שהראה שעדיין ירד גשם

״למה?״ התקרבתי אליו וחיבקתי אותו, נתתי לו להרגיש שאני כאן

״אני אספר לך בהזדמנות אחרת״ הוא מלמל כשהתחיל לבכות באיטיות על שרבול ידי

הוא המשיך לבכות למשך הרבה זמן ואני רק חיבקתי אותו וליטפתי אותו

נגעתי בנקודה רגישה שאולי היה מוקדם מדי ללחוץ עליה, אך אני לא מתחרט

לא לחצתי עליו, נתתי לו לפרוק את מה שהוא כנראה לא פרק הרבה זמן כי הוא בכה והמשיך לבכות עד שהתחלנו להירדם אחד בתוך השני ונפלנו לשכיבה מחובקים ורדומים

כאב לי שהיה כלכך עצוב ולא פרק עם מישהו

זה גרם לי לרצות להגן עליו

חיבקתי אותו אליי אפילו קרוב יותר בתקווה שאני אצליח להגן עליו לתמיד מרגע זה ואילך

-

״קאי!״

״קאי!״

התעוררתי למשמע הקול והניעור שהרגשתי

״מה?״ שאלתי בעייפות עם קול צרוד

״נחתכתי ואני צריך קצת עזרה עם לפנות את הזכוכיות״ שון דיבר ופקחתי את עניי במהירות

״איפה נחתכת? תראה לי״ שאלתי אותו בדאגה

זכוכית מטומטמת

״ברגל אבל זה לא כלכך נורא״ הוא אמר ואני קמתי לאמבטיה שלו, מחפש בין הארונות את העזרה ראשונה