״אתה מאוהב בשון?״ סטיב שאל אותי והאדמתי תוך שניות
״ב-ברור שלא!״ כמעט וצעקתי עליו, בעצם, צעקתי עליו
״אז זה נראה שכן״ הוא גיחך בחיוך תחמן ורץ לכיתה משאיר אותי מאחור
״מאוהב?״ חשבתי על שון ומיד הרגשתי שחם לי יותר משהיה לי
חיוך עלה על פניי
״א-אני לא״ ״א-אני לא״ חזרתי על שתי המילים האלא בקול חלש והחיוך עדיין היה דבוק לפניי, לא הצלחתי להוריד אותו
אבל
מה אם אני באמת מחבב את שון.. ?
בצורה של בני זוג?
מה אז יקרה?
לא זה לא אפשרי
דחקתי לאחורי ראשי את דבריו של סטיב לפני שעזב אותי כאן לבד
רגע
למה המסדרון ריק?
שיט בטח התחיל השיעור
תתעשט כבר קאי!
-
״קאי פארמר מכיתה יא7 נא להגיע למזכירות בתום הלימודים שלך״ ז׳אק חיקה את הקול של האישה שבקע מהרמקול לפני כמה שעות
״לך למזכירות! קישטה!״ הוא המשיך ונתתי לו פליק במצח
״אני מניח שאני צריך באמת״ נאנחתי, יש לי עבודה היום אבל אני כנראה אאחר אליה שוב בגלל שאני צריך ללכת למזכירות עכשיו במקום לבית להחליף לבגדי העבודה ומשם לעבודה עצמה
למה דווקא כשסיימתי את בית ספר? למה? אי אפשר על חשבון השיעור?
״אנחנו נחכה לך בעבודה נתראה״ ג׳וש תפח על גבי ושלושת המציקים נעלמו דרך מליוני הילדים במסדרונות כשיצאו מהכיתה אבל לא לפני שסטיב עשה אליי עם ידיו סימן עידוד
נאנחתי ושמתי את התיק על גבי
התקדמתי לעבר המזכירות
הבחנתי בנערה שהביטה בי כאילו אני חטיף והתלחששה עם בטח חברה שלה
פתחתי את דלת המזכירות ונכנסתי לחדר המרווח, שולחן גדול מקביל לדלת עם כיסא משרדי שתלוי עליו ג׳קט וליד השולחן עוד שני כיסאות שנראו נוחים היו שם.
היו ספות קטנות עם שולחן קטן משני צידי הדלת, על הקירות מדפים עם ספרים וקלסרים, מאחורי השולחן המשרדי על הקיר היו לוקרים קטנים שמסביבם עוד מדפים עם ספרים וקלסרים.
בצידו של החדר ליד השולחן היה עוד דלת שמובילה לעוד מקום שכרגע אני לא רואה מכיוון שהיא סגורה.
למה תמיד יש במקומות כאלה ריח מחניק של בושם כמו בבית חולים או משרדים או מוניות?
הריח הזה עושה לי בחילה
YOU ARE READING
IDIOTS IN LOVE
Humorשון הוא נער תוקפני מבחוץ אך מתוק כסופגנייה מבפנים. הוא מאמין שיש לו מזל רע שתמיד רודף אותו ויש לו עבר שלא ממש כיף לשמוע יש לו חברה אחת אבל היא לא בדיוק מבינה אותו, היא משתדלת לעשות את המיטב כדי שלא ירגיש לבד אבל את הלבד הוא מרגיש באופן כמעט ותמידי...
