IDIOTS IN LOVE

13.״א-אני״

״תפסיק״ הוא הביט בי אבל לא הזזתי את פניי

״תפסיק להביט לי על הבטן!״ שושישון הרביץ לי בעזרת  הכרית

״אבל היא נראת כלכך..״ זה היה מביך מדי לומר אז פשוט הדגמתי עם הידיים שלי בצורות לא מובנות

״שמנה אני יודע״ הוא הסתיר את הבטן שלו בשמיכה

״ל-״ אמנדה נכנסה לחדר עם חטיפים בצלחות ושמה אותם על המיטה, ביני לבין שושישון

״הפרעתי?״ היא חייכה חיוך ערמומי ושושישון הסמיק מתחת לשמיכה

״דובון קטן״ היא הפנתה את מבטה לשושישון וישבה לידו, הוא הסתכל עליה בשאלה

״למסכן הזה יש חולשה מאז ומתמיד לדברים חמודים או מתוקים גם עם המראה המאיים שלו בהתחלה, הוא אפילו לא מבין את זה אז אל תיעלב ותקח מסקנות לא נכונות״ היא ליטפה את ראשו בחיוך אדיב

״מה?״ שאלתי לא מבין מה הולך פה

״אני רואה שההרגל שלך לדברים חמודים ומתוקים אף פעם לא יעזוב אותך ואתה עדיין לא קולט את זה, איזה אחות טובה אני שיודעת אותך כלכך טוב״ חייכה חיוך גאוותני

״פשוט לכי!!״ גררתי אותה לדלת

״זה אומר אז שהוא התכוון שהבטן שלך חמודה!״ היא אמרה את זה בדיוק כשסגרתי את הדלת

נשארתי עם הפנים לדלת, לא מעז להסתובב ולתת לו לראות אותי נבוך

״קאי״ שושישון דיבר

״בוא שניה״ תהיתי מה רצה ממני, הסתובבתי עדיין נבוך, התקדמתי אליו והתיישבתי לצידו על המיטה

״תן לי את היד שלך״ הוא לקח את היד שלי והסתכל עליה

הוא הסתכל עליי ושם את ידי על בטנו

״מ-מה קרה?״ שאלתי מבולבל וסמוק, הוא סמוק לא פחות ממני

״רק רציתי לשים את היד שלך על הבטן שלי״ הסמקנו עוד יותר ונוצרה ביננו דממה

שמתי לב שהיד שלי כמעט בגודל של הבטן שלו ברוחב, הוא כלכך קטן ועדין, דאגתי לו

״י-י-יש פה צ'יפס רוצה?״ הוא קם לקחת צ'יפס והמגע נקטע

״אני תכף חוזר!״ הוא הסתכל עליי בבילבול ומיד יצאתי מהחדר למרפסת שבקומה השנייה ולא בקומה למטה, למטה המשפחה של שושישון נמצאת עדיין ובקומה הזאת זה יותר נגיש

פתחתי את החלון הגדול שבמרפסת, סגרתי את הדלת מזכוכית שזזה והתיישבתי על הקורסא הנוחה שהיתה שם, הנוף השקיף לכביש ולשער הכניסה לבית, בקומה למטה הנוף הוא לשכנים.

נשפתי אוויר קר ורעדתי מהקור שהיה, התחיל לרדת שלג קל

דפקתי את ראשי בקיר וסתרתי לעצמי כמה פעמים, קפצתי במקום ומשכתי לעצמי בשיער,