נקודת מבט שון:
״שון״ המורה הביט בי ואני השפלתי מבט כמו תמיד
למה תמיד יש לי מזל רע? מה אני צריך לעשות כדי שזה יפסק?
״תנקה את הבריכה יחד עם עוד ילד היום, זה העונש שלך״ הוא הסתכל עליי במבט כועס
שפכתי עליו בטעות את הקפה החם שלו כשקמתי לענות תשובה על הלוח
״המורה זה לא אשמתו! שמו לו רגל כדי שיפול! זה לא אשמתו!״ ג׳סיקה התווכחה עם המורה, אני מעריך אותה כלכך על זה
היא עומדת על שלה בעודי מתחבא מאחוריה, תמיד מצפה שיגנו עליי
הלוואי ואהייה פחות נטל בשביל כולם, למשפחה שלי, לג׳ס וגם.. לקאי
״הוא שפך עלי את הקפה? כמעט והיה יכול להיות לי כוייה? כן, אז הוא יענש! הביטוח של בית הספר לא מבטח אותי לגבי זה״ הוא התגונן מג׳ס ״כי לא קיבלתי בסוף כוייה״ הוא מלמל לעצמו אבל שמעתי את זה
״חוץ מזה אתה לא יכול להעניש אותו בכלל על טעות! אפילו אם זה היה בכוונה! פשוט תגיד שאתה לא מחבב את שון ואתה פשוט רוצה להרוס לו כל דבר! זה אפילו לא פעם ראשונה שאתה מעניש אותו על כלום״ ג'סיקה זעמה על המורה ואני התעסקתי בידיי
״זה לא אשמתו! הוא לא תיכנן או רצה לשפוך עליך את הקפה״ היא המשיכה, תפסתי לה ביד והנדתי את ראשי לשלילה והיא נאנחה
אין טעם כבר..
״אתה מורה כלכך חרא״ היא אמרה ביאוש לדלת הכניסה לחדר מורים כשכבר יצאנו משם
״למה אתה תמיד מוותר? למה לא תפסיק פשוט להיות חסר ביטחון? מה הבעיה בלהגיד שזה לא אשמתך? יש לך פה וקול על מנת לעשות זאת, אם לא אז מה זה שווה? פשוט תהייה אילם ודי״ היא התעצבנה עליי והשפלתי את ראשי
״זה..זה קשה״ מלמלתי, גם אני לא אוהב שאני חסר ביטחון, שקשה לי להביע את מה שאני רוצה להביע וגם כשיש לי אומץ, מבינים את ההפך ממה שהתכוונתי
זה קשה תמיד לראות את כולם מחייכים כשאתה מחייך אבל באותו זמן אתה גם כלכך עצוב, אני לא בוחר להיפגע, אני לא בוחר להיות חסר ביטחון, זה מי שאני וניסיתי להתייחס פחות למה שחושבים אבל זה ממש לא קל מאז החטיבה, מאז החטיבה נעשיתי יותר סגור בגלל מה שקרה
אני מבין שאני פוגע באנשים כשאני לא מדבר, שאני מרחיק אנשים, שאני אומר מילים מבלי להתכוון, אבל אני לא שולט בזה ואני גם לא יודע איך לשלוט אז אני כן מנסה לעשות זאת לפחות מול עצמי במראה, לעמוד על שלי.
״גם לי קשה בכל פעם להגן עלייך שון״ היא עצרה והסתכלה עליי
״אני צריכה ללכת, אני הולכת לקאמפינג כמו שסיפרתי לך לפני, אני חוזרת בראשון״ היא לחשה
YOU ARE READING
IDIOTS IN LOVE
Humorשון הוא נער תוקפני מבחוץ אך מתוק כסופגנייה מבפנים. הוא מאמין שיש לו מזל רע שתמיד רודף אותו ויש לו עבר שלא ממש כיף לשמוע יש לו חברה אחת אבל היא לא בדיוק מבינה אותו, היא משתדלת לעשות את המיטב כדי שלא ירגיש לבד אבל את הלבד הוא מרגיש באופן כמעט ותמידי...