בסופו של דבר החלטתי לחייג למלאני. אני חייבת לדבר איתה... לפחות שתיפרד ממני כראוי!
הרמתי את הלפטופ שלי והנחתי אותו על הברכיים, מסדרת את השיער שלי בקוקו גבוה ומחייגת.
לא ציפיתי שהיא באמת תענה, אבל אחרי הצלצול השני, ראיתי את הפנים שלה על המסך.
"שיט, היי," היא אמרה. היא נראתה מבוהלת מעט. היא ענתה בטעות.
"קרה משהו?" שאלתי. ואז הבנתי.
היא הייתה מכוסה בשמיכה, שהסתירה, אבל לא מספיק. הכתפיים שלה היו חשופות וגם חלק מהמחשוף. היא שכבה עם מישהו.
העיניים שלי התמלאו דמעות. "אני לא מאמינה שבאמת- אני נישקתי את רוז- אני לא-" ניתקתי את השיחה.
*
ביליתי את מה שנשאר מהיום, מסתתרת מתחת לשמיכה. גם למחרת לא יצאתי.
"היי, מותק," אימא נכנסה לחדר שלי עם צלחת עוגיות שוקולד צ'יפס וכוס שוקו חמה.
יצאתי מתוך השמיכה. "לא יצאת מהחדר שלך כבר יומיים."
"מלאני ואני נפרדנו." אמרתי. "אני יודעת." היא ענתה ונתנה לי את כוס השוקו.
"זה היה באשמתי, נישקתי את רוז ומלאני התעצבנה..."
אימא חייכה חיוך עצוב מעט. "זה לא משנה מי צודק. נפרדתן וזה מאחורייך כבר."
נאנחתי, "הקשר בנינו היה טוב, כבר תכננו את החתונה שלנו." אמרתי והנחתי את ראשי על כתפה. היא שיחקה בפיסת שיער ג'ינג'ית.
"את לא חייבת להתחתן עם אהובתך מבית הספר. זה מה שאני ואבא שלך עשינו ותראי מה קרה."
"את כועסת על אבא?" שאלתי בשקט. תמיד רציתי לשאול אותה על כך, אבל מעולם לא היה לי אומץ.
"לא. אני לא כועסת עליו. אני מאמינה שאבא שלך אדם טוב שעשה בחירות גרועות. זה הכול."
"אני גם עשיתי כמה בחירות גרועות."
היא צחקה, "את לא אבא שלך, יש לך זמן לתקן."
![](https://img.wattpad.com/cover/235310636-288-k332964.jpg)
YOU ARE READING
"Cheese!"
Romanceרוז היא תלמידה חדשה שעברה עם משפחתה לאטלנטה באמצע שנת הלימודים. לוקה היא צלמת חובבת שמוצאת בתלתליה רוז את הדבר הכי מהפנט ביקום. השתיים מתחברות בזכות "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" וכמובן, בלטריקס לסטריינג', ונרקמת בניהן חברות שהיא אולי רק טיפה מסתם חב...