אני לא בטוחה איך הגענו למצב הזה, אבל אחזתי את סנטרה של רוז בידי ונישקתי אותה.
ישבנו על המיטה שלי, הדלת נעולה וברקע התנגן שיר דביקי במיוחד של להקת וואן דיירקשן.
היא נישקה אותי חזרה והעבירה את האצבעות שלה בשיערי הארוך. משכתי אותה אלי מעט והעמקתי את הנשיקה. הלב שלי דהר בחזי כשהתחלתי לרדת בנשיקות עדינות לאורך צאוורה, נעצרת כשאני מגיעה לעצמות הבריח, ומסתכלת עליה. היא מהנהנת לאישור ואני מנשקת אותה על השפתיים ויורדת שוב לצוואר, מניחה שם היקי, מסמנת אותה ומשאירה עליה סימן ממני.
זו דרך הרבה יותר יפה לחשוב על סקס. לא סתם משהו שמתרחש ונגמר. זה משאיר סימן, סימן של אהבה שהתקיימה בין שני אנשים, כשהם לבדם ואין שום רגש שמפריע. רק אהבה.
גניחה רכה השתחררה מבין שפתיה.
*
התעוררתי בבוקר לצידה של רוז. הפעם לא היה בנינו שום מרחק. נרדמנו מחובקות, השמיכה הלבנה מכסה את שתינו.
אני מחייכת לעצמי. הפעם היא ישנה, באמת ישנה.
קמתי מהמיטה, מוודא שהיא מכוסה כולה, ומשאירה לה מגבת ובגדים על כיסא ליד המיטה. הלכתי למקלחת שמחוץ לחדר, והנחתי שהיא תיכנס למקלחת שלי.
אני שכבתי עם רוז, הבנתי לפתע. הרגשתי מדהים ונורא בו זמנית. מה עכשיו?
לאן אנחנו ממשיכות מכאן? זה היה רק דבר חד פעמי? או שאולי...
אנחנו צריכות לדבר על זה.
כשחזרתי לחדר, רוז ישבה על הכיסא מול שולחן העבודה, היא כבר התקלחה והייתה לבושה.
היא התעסקה, או יותר נכון, נלחמה בשיער שלה, מנסה לסדר אותו.
"היי." אמרתי בחיוך קטן. "היי," היא אמרה, לא ממש מסתכלת עליי, אבל חיוך מתנוסס על פניה.
"אז מה עכשיו?" שאלתי. היא נאנחה, "אני עדיין בארון." היא אמרה לפתע. הייתי מופתעת מעט, הייתי בטוחה שהיא סיפרה למשפחה שלה. "את האדם היחיד חוץ מאליוט שסיפרתי לו." היא אמרה.
"מי זה אליוט?" שאלתי. לא השאלה הכי מתאימה לסיטואציה.
"הוא החבר שלי."
"החבר שלך?"
"לא באמת. אליוט הומו, וההורים שלו לחוצי חברה, אז אנחנו כאילו יוצאים." היא הסבירה.
"אה..." מלמלתי. רוז הביטה בי לחוצה, "זה בסדר? אני עדיין לא רוצה לצאת ו-"
"היי, זה בסדר! זו הבחירה שלך מתי לצאת מהארון." אמרתי בביטחון.
"אני לא רוצה לאכזב אותם." היא אמרה. התקרבתי אליה ואחזתי בידה, "את לא, הם אוהבים אותך." אמרתי. היא הביטה בעיניי ושלה נמלאו דמעות. קירבתי אותה אלי וחיבקתי אותה.
"זה בסדר..."
"אני לא רוצה לצאת עם מישהו בלי שהם ידעו." היא לחשה. קפאתי לרגע וניסיתי לעכל את זה.
"אני מצטערת..." היא אמרה לחזי.
"אל תתנצלי, את צודקת, לא הייתי רוצה לצאת עם מישהו שההורים שלי לא מאשרים." אמרתי.
"אז..."
"אני אחכה. עד שתרגישי מוכנה לצאת, אוקיי?"
"זה יכול לקחת זמן. אני לא רוצה לתת לך לחכות. מגיע לך להיות עם מישהו שיכול להיות איתך!"
"אבל אני לא רוצה את המישהו הזה, אני רוצה אותך." אמרתי. היא הרימה את מבטה אלי. ניגבתי את דמעותיה. "אני אחכה עד שתהיי מוכנה."
"ועד אז?" היא שאלה.
"עד אז, נהיה חברות." עניתי.
YOU ARE READING
"Cheese!"
Romanceרוז היא תלמידה חדשה שעברה עם משפחתה לאטלנטה באמצע שנת הלימודים. לוקה היא צלמת חובבת שמוצאת בתלתליה רוז את הדבר הכי מהפנט ביקום. השתיים מתחברות בזכות "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" וכמובן, בלטריקס לסטריינג', ונרקמת בניהן חברות שהיא אולי רק טיפה מסתם חב...
