יום שני, 08:49, 19 במאי.

211 15 7
                                    

כשהתעוררתי, רוז הייתה מולי, היא שכבה בעיניים עצומות, עם חיוך קטנטן על פניה.

זה היה מתוק מאוד.

חייכתי לעצמי ועצמתי שוב עיניים. "אני יודעת שאת ערה," רוז אמרה לפתע.

חייכתי, אבל עיניי נשארו עצומות. "רימית." מלמלתי. היא לא ענתה, אבל ידעתי שהיא מחייכת.

אימא נכנסה לחדר עם ארוחת בוקר, "היי, מתוקה- הו, היי, רוז, ישנת פה?" אימא שאלה ואז נעצה בי מבט שדורש הסבר. רוז צחקה. "בוקר טוב," אמרה בחיוך. "אה, רוז הגיעה אתמול בלילה, כי לא רציתי להיות לבד. לא קרה כלום..." הוספתי בשקט.

אימא צחקה וגלגלה עיניים. "אני אלך להכין עוד מזה," היא הגביה את המגש בידה ויצאה מהחדר.

רוז ואני הבטנו אחת בשניה ופרצנו בצחוק.

אימא חזרה מהר עם שני מגשים עמוסים באוכל.

"אז נהנתן אתמול?" היא שאלה, מאוד מתעניינת בקשר בנינו. אימא חיבבה את רוז. הרבה יותר משחיבבה את מלאני, ואמרה לי לא פעם שאנחנו נראות כמו זוג חמוד.

"כן, ראינו סרט. טוב, רוז הייתה יותר מרוכזת ממני. במיוחד בחלקים של סיריוס בלק." חייכתי ורוז צחקקה. אימא חייכה, "אחרי שתאכלו, רדי למטה. יש לי משהו קטן בשבילך."

"ככה זה כשאת עצובה? קונים לך מתנות?" רוז צחקה. והצטרפתי מהר לצחוק שלה. "ברור!"

כשירדנו למטה, ראיתי את אימא עומדת בגבה אלי ומסתירה משהו. "הו, הנה את! בואי הנה!" היא קראה ואז הסתובבה אלי, מחזיקה שני גורי כלבים, אחד שחור, והשני ג'ינג'י.

"הווווווו, הם חמודים כל כךךךך!!" קראתי

אימא צחקה בשעה שאני כרעתי על הרצפה, מלטפת אותם. רוז אוהבת כלבים, מרחוק.

"איך תקראו להם?"

רוז ואני הבטנו אחת על השניה, "סוורוס ולילי." עניתי. רוז הנהנה. אנחנו כאלו גיקיות.

"מאיזה סוג הם?" רוז שאלה. הם נראו מעורבים.

"אמ, רועה גרמני ועוד איזה משהו." אימא ענתה, "לוקה השביעה אותי שלעולם לא אקנה לה כלב גזעי, אלא אקח אחד ממכלאה." היא סיפקה הסבר. צחקקתי כשלילי ליקקה אותי. "אותך אני אוהב הרבה יותר מלילי פוטר." אמרתי לה.

"Cheese!"Where stories live. Discover now