"Cheese!"

יום ראשון, 10:36, 22 ביוני.

רוז הביטה בי לחוצה. "הם בדרך." מלמלה. "זה בסדר, אני כאן." לחשתי לה ואוחזת בידה. תלמידים ומורים עברו בין התמונות של תלמידי המגמה, בוחנים ומביעים את דעתם על העבודות.

אימא ואדי הגיעו ועברו בין המוצגים. "הם בסדר, אבל שלך הכי מכוער." אדי אמר וצחק. הפלקתי בראשו, "זה מהמם, סתום." הוא צחק שוב. אימא ראתה את רוז לידי ואז הבחינה בידנו המשולבות וחייכה. "העבודה שלך מדהימה. אני גאה בך." היא אמרה. חייכתי חיוך גדול.

רוז לחצה את ידי, ראיתי את המשפחה שלה נכנסת לאולם. חייכתי אליה, "יהיה בסדר." אמרתי בלי קול. היא הנהנה ונשמה עמוק. המשפחה שלה - הורים, שני אחים, אחד מהם נשוי, עם אשתו, שאותה תיארה רוז כ- "ריטה סקיטר", והבת הקטנה שלהם מאיה - הגיעה אלינו ובחנה את התמונות.

דמעות קטנות הופיעו על פניה של אימה של רוז ואז היא משכה אליה את רוז וחיבקה אותה חיבוק ענקי.

*

ירדתי לסלון וראיתי את אימא מדברת בטלפון. "מצויין, נתראה בערב. ביי." היא אמרה לאדם בצד השני וניתקה. "מי זה היה?" שאלתי ומזגתי לעצמי כוס שוקו מבקבוק שהיה במקרר. "אימא של רוז." היא ענתה בחיוך. "מה היא רצתה?" שאלתי, דואגת מעט. "שנצא לאכול כולנו ביחד הערב." אימא ענתה. "כולנו?"

"הם לא מכירים אותך וחשבנו שיהיה נחמד להכיר את כולם." היא הסבירה. "אה." אמרתי. הסיטואציה נראתה לי מוזרה. אימא שלי, ואני, נשב לארוחת ערב עם רוז וההורים שלה.

זה הולך להיות מביך.

בערך בשעה שבע יצאנו מהבית. אימא נסעה כמו משוגעת. תמיד תהיתי איך היא קיבלה רישיון.

הגענו לחניה של מסעדה חצי מפוארת.

נכנסנו למסעדה, ההורים של רוז ישבו איתה בשולחן לא מספיק צדדי. היא נראתה נבוכה מאוד.

"היי." התקרבתי אליה ונשקתי את לחיה בעדינות לפני שהתיישבתי לידה. אימא לחצה את ידיהם של הוריה של רוז והתיישבה מולם. המלצר חילק לכולנו תפריטים וביקש שנקרא לו כשנחליט מה אנחנו רוצים.

אימא שלי והוריה של רוז ניהלו שיחה מרתקת על שום דבר מעניין והכירו אחד את השניה. רוז ואני ישבנו אחת ליד השניה והרגשנו מוזר. ההורים של שתינו מנהלים שיחות. אף אחד מאיתנו לא חשבה שנגיע למצב הזה.

אבל זה היה טוב, יותר טוב משאי פעם ציפינו שיהיה.

בסוף הארוחה שילמנו ויצאנו כולנו לחניה. "היה נפלא להכיר אתכם." אימא אמרה ולחצה שוב את ידם של הזוג. "גם אתכם." ענתה לינה, אימה שלה רוז, ואז היא משכה אותי לחיבוק, "היה נפלא לפגוש אותך, תשמרי על רוז בשבילנו." היא אמרה.

"בדיוק." אימא הוסיפה, "אם תפגעי בה, זה הסוף שלך."

צחקתי ואחזתי בידה של רוז. "נתראה מחר?" שאלתי. היא הנהנה ורכנה אליי, מנשקת אותי נשיקה קצרה על השפתיים ואז פונה ללכת עם הוריה.

"אני מחבבת אותה." אימא אמרה, "יותר ממלאני."

"גם אני." אמרתי והתחלנו לצחקק. הרגשתי טוב ולא רציתי שזה ייפסק. לעולם.

*

יצאתי מהקלחת ושלחתי לרוז הודעה,

"היה די מקסים היום."

"חחח כןן"

"נעשה את זה שוב?"

"לאאא מביך מידי!"

"ככה חשבתי. אולי נצא לדייט ראשון אמיתי בקרוב?"

"בכיף"

"לילה טוב, לאב♡"

"לילה טוב"