"Cheese!"

יום ראשון, 10:35, 15 ביוני.

נשארתי ערה כול הלילה וקראתי. יופי, קיארה קאס, השארת אותי ערה. אני לא מאמינה שיום ראשון ואני בבית הספר. אני חייבת סטודיו לפיתוח תמונות אצלי בבית.

נכנסתי לחדר האדום והתחלתי בעבודה. צילמנו המון תמונות ביום שני שעבר ובחרתי את היפות ביותר מתוכן. וגם את אלו של רוז, עם גלימת ההאפלפאף.

הבטתי בתוצאה בחיוך והכנסתי את כול התמונות לתיקייה צהובה שעיצבתי בשנה שעברה ויצאתי מהחדר האדום.

בהמשך המסדרון ראיתי את רוז, היא הביטה לכיווני ואז רצה אלי, חיבקה אותי בזריזות ושאלה אותי מה אני עושה כאן.

"התמונות." עניתי והראתי לה את התיקייה. היא חייכה, "מגניב,"

"מה את עושה פה?" שאלתי.

היא הסמיקה, "תלמידה חדשה." מלמלה, "השלמת חומרים וכול זה."

חייכתי. "תלמידה למופת."

היא צחקה.

"את במגמת מוזיקה, נכון? יש לכן כבר עבודת סיום?" שאלתי

היא הנהנה, "אנחנו צריכים להלחין מישהו."

"מגניב!" אמרתי. "כן, אבל אין לי מושג מה, אני רוצה לקחת השראה מפאניק! אט דה דיסקו. נראה כבר..."

היא אמרה, ואז הוסיפה, "מה איתך?"

"אני צריכה לבחור נושא שמעסיק אותי ולהדגים אותו בתמונות. בחרתי ביציאה מהארון, אבל אני צריכה לחפש דוגמנית." אמרתי. "הייתי מבקשת ממך, אבל את יודעת..."

"כן, אני מבינה." היא אמרה.

"בהצלחה לך."

"גם לך."