[הערת המתרגמת: השירים בפרק הזה לא תורגמו שכן התרגום המקובל שלהם לעברית, אם קיים, משנה את המשמעות באופן שפוגע ברצף הסיפורי והעלילה, אז כבר בחרתי להשאיר אותם כפי שנכתבו בשפות המקור שלהם]
״הא, יום ארוך״ חשבה לעצמה מרינט כאשר יצאה החוצה למרפסתה. ״אני תוהה מה עוד יכול לקרות היום.״
עיניה סקרו את מראה פריס שלמרגלותיה, כאשר דמות שחורה קפצה מגג לגג ומשכה את תשומת ליבה.
״היי, חתול שחור. מה מביא אותך לכאן שוב?״ היא צחקקה ועפעפה בעיניה.
רגע... אני... מפלרטטת איתו?
זה קצת יותר מדי מוקדם בשבל מה שתכננתי! זה עוד לא ממש דייט... יש עוד הרבה מה להבין קודם!
הוא עצר לרגע, מופתע מעט, מה שגם למרינט לחשוב שוב.
הוא הפלרטטן הכי גדול שאני מכירה... מה, הוא בעצם לא יודע להתמודד עם פלירטוט בעצמו? יכול להיות שמאחורי החתול הקשוח מסתתר חתלתול?
״ובכן, יש נוף מאוד מיוחד למרפסת הזאת.״
״באמת?״
היא הסתכלה לכיוון פריס המשתרעת לאופק.
״כן, גם הנוף הזה. אבל לא רק.״
אה!
״אתה ממש פלרטטן, מה?״
עכשיו היא כבר ממש צחקה והוא רק חייך קלות.
״למען האמת... פלירטטתי רק עם שתי בנות אי פעם.״
האם זה כך? אני לא בטוחה שהספירה שלך נכונה. אני תוהה...
״האם מי מהן פלירטטה בחזרה?״
״תגידי לי את״ הוא חשף חיוך מלא שיניים.
להגיד את כל מה שאני יודעת, או רק מה שאתה מצפה ממני להגיד?
״ובכן... ידידה נתנה לי שני כרטיסים למסיבת קוספליי. האם זה נחשב?״
לא, מרינט, מה את עושה? הקול הפנימי שלה נזף בה. את אמורה לברר את זה בעדינות!
״זאת אומרת שאוכל לבוא כחתול שחור. זה... מבריק! בתור מה את תבואי?״
״ובכן, תרשה לי להפתיע אותך.״
מה זה עוד סוד לרשימה, בינינו?
״כל עוד זאת עדיין תהיה את מאחורי המסיכה, אני בטוח שאשמח.״
״אז אל תאחר.״
״סמכי עליי, אני לא.״
הוא קד בתיאטרליות כאשר הוא עזב ומרינט נשארה לחשוב על המפגש היומי. טיקי יצאה לאט מתוך הארנק שלה.
״וואו, זה בהחלט היה יום עמוס. המרפסת הזאת מתחילה להרגיש כמו תחנת רכבת! אבל, טיקי... זה לא מוזר?״

YOU ARE READING
פרוייקט שממית
Fanfictionמרינט בטוחה שהכל סוף סוף מסתדר: בין אם זה לחיות חיים סודיים כמחזיקת מופלא, להציל את פריז עם שותפה או להתמודד עם קלואי בורז׳ואה. בין אם לבד, כזוג או בצוות, היא כבר הבינה הכל ואז יום אחד שממית מופיעה ושום דבר לא יישאר כמות שהוא. היא תאלץ להשליך הצידה...