נ.מ גונגקוק
"היי גבר" קרא אלי הוסוק , תופח על שכמי ומניח את ידו על כתפי הימנית. "היי" אמרתי , מחזיר לו תפיכה. הלכנו עוד כמה צעדים , נכנסים למקום ומתחילים להתקדם לכיוון הבר. התיישבנו בכיסאות הגבוהים מבקשים מהברמן את השתייה שלנו...
הסתכלתי סביבי מגלה להפתעתי את המלאך היפהיפה שלי שיושב קצת רחוק ממני , המשכתי להביט בו מחייך רק מהמחשבה של עד כמה הוא יפה , הסטתי את מבטי לעבר הוסוק , "אתה יודע אולי מי זה?" שאלתי אותו מצביע לכיוון אותו אחד שלא נתן לליבי מנוחה בימים האחרונים. "זה?" שאל , מצביע לאותו כיוון "אה בטח ,זה קים טאהיונג , דווקא אחלה בחור , אבל מה הוא עושה פה? הוא לא טיפוס של מקומות כאלה." לא התייחסתי לשאלה האחרונה שלו , רק ממשיך להסתכל במבט מהופנט לכיוונו של קים טאהיונג...
קים טאהיונג.
שם יפה יש למלאך שלי אה??
פתאום שמתי לב לגבר שהיה בערך בגיל 25 , רואה שהוא מתקרב אל טאהיונג מתחיל ללטף את גבו ולוחש לו דברים בחיוך. בהתחלה חשבתי שאולי הם זוג , וליבי צנח , אך הפסקתי לחשוב כך ברגע שראיתי אותו תופס בידו של המלאך שלי ומושך אותו אחריו באגרסיביות לכיוון החדרים שלמעלה מבין מה הוא מתכנן , רק חסר לו שהוא יגע בטאה שלי , רואה איך הקטן מנסה להאבק אך לא עלתה בידו ההצלחה משום שהגבר היה חזק ממנו.
התחלתי לרתוח מבפנים , מרגיש את דמי עולה לראשי רק רוצה לפרק את אותו מטומטם במכות שלא ישכח בחיים "אני חוזר עוד מעט" אמרתי להוסוק הולך במהירות לכיוון אותו בחור מגודל , "לאן אתה הולך?" צעק אלי "לשירותים , עוד מעט חוזר" עניתי בעת שהפשלתי את שרוולי חולצתי.
נ.מ טאהיונג
נכנסתי , סקרתי במבטי את המקום מחפש אחר מקום שקט להתיישב בו , מצאתי אחד כזה שהיה קצת רחוק מכל האנשים שהיו שם , התיישבתי מניח את מרפקי על השולחן שלפני וסנטרי מונח על ידי , ניסיתי להרגע שואף ונושף את האויר הדחוס והחם מנסה לסדר את מחשבותי , מנסה להבין מי הוא האדם הפצוע המופיע לילה אחר לילה בחלומי.
"הי אתה לבד פה?" משהוא פנה אלי, הרמתי את מבטי , רואה אדם שנראה גדול ממני בכמה שנים "ממ" עניתי קצרות , מהנהן בזמן שהחזרתי את ראשי לתנוחתו הקודמת , הוא התיישב לידי שולח את ידו לגבי מתחיל ללטף אותו , בהתחלה לא הגבתי , הייתי בטוח שהוא שיכור ועוד מעט יעזוב אותי לנפשי אבל כשהבנתי שהוא לא מתכוון לעשות את זה אמרתי "עוף מפה אין לי כוח להתעסק איתך עכשיו..." , הליטופים פסקו. אך מייד אחרי זה הרגשתי את ידו עוטפת את אגני מקרב אותי אליו ולוחש באוזני "אתה בטוח שאתה לא רוצה להתעסק איתי?". צמרמורת עברה בגבי כל כך שונה מהצמרמורת שהייתה לי כששמעתי את קולו של ג'ונגקוק , מייחל לרגע שאשמע אותו שוב.
הוא לא חיכה שנייה נוספת תופס בפרק ידי מושך אותי אחריו לקומה העליונה , קומה שבה היו חדרים רבים המשמשים רק לדבר אחד. כשהבנתי מה הוא מתכוון לעשות נסיתי להיאבק בו אך בגלל שהיה גדול ממני לא הצלחתי לעצור בעדו. כשהגענו לקומה העליונה , הוא החל להתקרב לכיוון אחד החדרים פותח את דלת העץ הישנה בתנופה תורק אותה אחריו וגם נועל כדי שלא אנסה לברוח. הוא תפס במותני מרים אותי גבוה ,בזמן שניסיתי להשתחרר ממנו הוא התקדם לעבר המיטה וזרק אותי עליה , אחרי זה הוא התיישב עליה בעצמו כשאני בין רגליו "רד ממני יאטמבל" צעקתי מנסה להפיל אותו ממני ושוב ללא הצלחה, כאילו לא רוצה לבזבז ולו שנייה אחת שלח את ידו אל מכנסי פותח את הכפתור ומפשיל אותם ממני במהירות משאיר אותי חצי עירום למולו כשרק חולצתי ותחתוני מכסים אותי , הוא הסתכל עלי מלמעלה מחייך חיוך שטני , רגלי החלו לרעוד כאשר הוא התחיל למשש אותם , כשלפתע...
אז היוש אהובותתתת💖💖💖
איך היה הפרק ? אם יש לכם הערות או הארות אני ישמח מאוד לשמוע😄😄💓
ואם אתם רוצות אולי שאני יאריך את הפרקים רק תגידו , אין לי בעיה😝😜
אזזזז תגיבו ותצביעו... אוהבת מכאן ועד אין סוף💞💞💞💞
YOU ARE READING
כבול למציאות⛓️
Fanfictionחייו היו שלווים עד אותו היום שהכל השתנה... טאהיונג בחור בן 19 , ילד שאביו היה בשבילו אדם מיוחד עד שהמציאות התחילה להתערב. גונגקוק בן להורים אכפתיים שתמיד תמכו בו ובאחיו בכל דרך שבחרו ללכת... "למה עשית את זה?" " אני בסך הכל דואג לעתיד שלך" "כל מה שאנ...
