פרק 9

87 8 8
                                    


נ.מ טאהיונג

נכנסנו לחדרו של ג'ונגקוק שהיה כולו בגווני אפור לבן. הסתכלתי מסביב וסקרתי את החדר בעיני , מה שמיטה זוגית שעמדה במרכזו משכה את תשומת ליבי , 'בא לי כל כך לישון עכשיו'. אם זה היה יונגי במקום ג'ונגקוק הייתי משתטח על המיטה ונותן לו לישון על הרצפה , אבל כאן זה סיפור אחר , כאן זה אדם אחר.!

"קח" קולו של גונגקוק נשמע מכיוון הארון הפתוח מנתק אותי באחת מחלומותי הנעימים וזורק לעברי טרנינג אפור ללילה , "תודה" אמרתי לו מנסה כמה שיותר לקצר במילים. "לך להתקלח" ציווה עלי בזמן שהוציא חולצת טי ומכנס קצר לעצמו , ככל הנראה. "לא יהיה לך קר עם זה?" "לא , האמת ממש חם לי , כנראה מהאלכוהול ששתיתי היום" "טוב , אבל תיזהר , שלא תצטנן או משהו" המשכתי , לא מרפה ממנו. "הכל בסדר , אתה לא צריך לדאוג" "א-אני לא ד-דואג , אני פשוט... אני רק..."  ,  "דואג?" הוא אמר , מקמר את גבותיו בשאלה , "לא! כלומר , כן?!" ספק אמרתי ספק שאלתי , העברתי את מבטי מטה , בוחן ב"שקיקה" את קצות אצבעותיי , משלב אותן זו בזו  "ט-טוב אולי קצת" , הוא רק צחק והתקרב אלי וכשכבר היה ממש קרוב , הניח את כף ידו הגדולה על ראשי , פורע את שערותיי הבלונדיניות. באותו זמן הרגשתי בעולם אחר , עולם מיוחד , שקיים רק בשביל שנינו ,  מגע כפות ידיו על ראשי גרמה לי לאיבוד תחושת הזמן לחלוטין , עד שאדון ג'ון ג'ונגקוק הנחמד החליט להרוס את זה,

"אתה מתכוון להיכנס למקלחת היום או לא?" 

'היית חייב? עכשיו? ברצינות???'

"אה , כן בטח , עכשיו אני הולך" אמרתי , משאיר את מחשבותיי לעצמי בלבד

עשיתי סיבוב של 360 מעלות במטרה למצוא את אותו החדרון , מה שלא עלה בידי למצוא , עדיין נמצא בתוך עירפול חושים כתוצאה ממגעו כשלפתע , "אחמ אחמ" זה היה ג'ונגקוק (ברור אז מי עוד זה יכול להיות??) שכחכך בגרונו והצביע על דלת לבנה שהייתה בחדר "זה שם" , "כן , אני יודע , ראיתי" הוא גיחך  לעצמו בשקט , התחלתי ללכת לכיוון אותה הדלת שהראה לי , כשסומק קל עולה על לחיי 'אני מתנהג לידו ממש כמו אדיוט , בטח אני נראה בעיניו כמו איזה יצור מוזר שנפל ממאדים' נשפתי אוויר קר החוצה בקול רועם כאילו מוריד מעלי משקל של 10 טון , מה שלא באמת קרה. נכנסתי למקלחת וסגרתי את הדלת בשקט...

נ.מ ג'ונגקוק

אני אוהב אותו , אנחנו בקושי מכירים ואני מאוהב בו!! זה מה שנקרא אהבה ממבט ראשון? מה שבטוח זה שהוא כבר חלק ממני , חלק מחיי , מנשמתי , ואני מודה מכול הלב לכל מי שדאג מלמעלה להפגיש ביננו.

אני מאוהב בו בצורה כזו שכל מה שהוא עושה נראה בעיניי חמוד , אני מאוהב בו בצורה כזו שבה לי למחוץ לו את הפרצוף היפה שלו מאהבה , אני מאוהב בו בצורה כזו שאני רוצה להפוך אותו לשלי , אני רוצה אותו , רוצה אותו כל כך שאני מרגיש כאילו עוד שניה אני מתפוצץ מבפנים...

התיישבתי על המיטה מתעסק בטלפון , אבל אם לומר את האמת לא ממש התרכזתי בו אלא שכל הריכוז עכשיו נפנה להתמקד ברעש המים הבוקע מחדר המקלחת שטאהיונג נמצא שם ברגעים אלו ממש! ובלי ששמתי לב מחשבותיי החלו לגלוש יתר על המידה , לגלוש לכיוון... אמממ איך להגיד את זה?

לכיוון הצד הכחול שבי!!!!!!


לא יודעת למה אבל יש בי משהו שמונע ממני לעשות פרקים ארוכים...  זאת אומרת , יכולתי להאריך את הפרק אבל לא עשיתי את זה , אז ,להגיד שאני רעה?

אולי כן ואולי לא תלוי בכם!!!!!

ושוב ושוב כל פעם מחדש אני יגיד את זה אז תודה תודה תודה לכל מי שקורא את הספר הזה אין לי מילים אתם כאלה מושלמים , אוהבתתתתתתת💖💖💖💖💖

טוב חברות עכשיו מי שאהבה את הפרק ללכת להצביע 👍👍👍🙏🙏🙏

























כבול למציאות⁦⛓️⁩Where stories live. Discover now