הי כולם מקווה שיהיה טוב וכן אני יודעת שכבר יש שלושים אלף סיפורים כאלה אבל אני מתכוונת לקחת את הסיפור לכיוון שונה.
לוולדמורט יש נכד (ואוו מפתיע) והוא ואנבת' הולכים להוגוורטס (כו מקורי)
אוקיי אבל ברצינות הסיפור הזה טיפה שונה משאר הסיפורים האלו לפחות א...
זו הייתה ההפסקה וארי ניגשה אלי, היא שמה יד על הכתף שלי והביטה ישר לעיניים שלי. "את מאוד חכמה הרמיוני. אז אני מניחה שכבר עלית עליי"
צעדתי אחורה. ורק יכולתי להנהנן. " ואני גם אנחש שלא סיפרת להארי ורון כי לא רצית שאפגע בהם" היא אמרה והפסיקה לחייך. הנהנתי שוב. "את חכמה מאוד הרמיוני, ואת גם יודעת יותר מידי וזה יכול להיות מטרד אמיתי אם תלשיני עליי אז אשמח אם לא תספרי לאף אחד על הסוד הקטן שלנו" היא אמרה וחייכה חיוך רחב ונפנפה לשלום והלכה.
צנחתי על הרצפה. שמתי לב שהעצרתי את הנשימה רק כשהתנשפתי בחדות.
"זה יכול להיות מטרד אמיתי" כמו יתוש קטן או ילד שמציק לה. התרוממתי. שמחתי שהחלטתי לא לספר להארי ורון הם היו משתגעים והיו מנסים להביס אותה ואז הם היו מתים...
פרסי ואנבת' גם הם היו איום גדול אבל הארי ורן חושבים שהם האיום היחיד. ואולי עדיף ככה.
יצאתי מהמסדרון וניגשתי אל הארי ורון. מנסה להתנהג כרגיל
נ.מ פרסי:
הבטתי בהלם על הרמיוני שעזבה את המסדרון. "זה ללא ספק היה איום" אמרה אנבת' "על מה ארי מדברת? איזה סוד קטן ולמה זה נראה כאילו הרמיוני מפחדת ממנה?" הוספתי. כאילו זו ארי בלי להעליב היא היצור הכי לא מאיים שיש.
"אני לא חושבת שהסוד הוא שהיא חצויה. זה נראה משהו אפל יותר" אמרה אנבת'
ראיתי מספיק קרבות בשביל להסכים. מהשלא יהיה הסוד של ארי נראה שהיא לא רוצה שיגלו אותו. אנבת' הנהנה. כשאנשים מגלים שאתה חצוי "הם לא מאיימים ככה. משהו שם לא בסדר"
"מה שזה לא יהיה אנחנו צריכים לברר על הרמיוני הבסנו את גאיה ארי לא מוסגלת לפגוע בנו"
הסכמנו והלכנו לחפש את הרמיוני.
נ.מ הרמיוני (שוב)
פרסי ואנבת' אמרו שהם רוצים לדבר חשבתי שהם גם יאימו עליי אבל הם גם ביקשו מרון ומהארי להצטרף.
פרסי: "אין לכם סיבה לבטוח בנו. אבל הרמיוני אני צריך שתגידי לנו מה הסוד של ארי."
אנבת':" שמענו אותכם במסדרון היא אמרה שעלית עלייה על מה היא דיברה?"
פרסי הביט עליי "אני לא סבא שלי. אין לי מושג מיהוא או מה הוא עשה אבל אנשים הם לא ההורים שלהם."
הארי רון ואני הנהנו. "בסדר אמרתי אני סומכת עלייכם."
סיפרתי להם על טוות סיוטים, על העובדה שאפילו דמבלדור לא הצליח להביס טוות סיוטים. ושהם בקושי משתמשות בקסם. רון התפרץ "ארי אי פעפ עשתה משהו שקשור למילים?" הבתנו עלייו מבולבלים.
"אומרים שלטוות הסיוטים יש לשון חלקלקה היא יכולה לצאת מכל צרה בעזרת שקרים קלים או המצאת מידע או מתיחת האמת-" חירטוט אמר פרסי. "היא כתבה עבודה שלמה עם מעט מידע בגלל שהיא מתחה מילים היא אמרה שהיא תמיד עושה את זה והיא קוראת לזה חירטוט"
נראה שהכל התאים. "היא כבר יודעת שאני יודעת אבל אם עוד אנשים יגלו היא תפגע בכולם כאן. אם היא טוות סיוטים אז היא חזקה. מספיק חזקה בשביל שאתה יודע מי יכבד אותה ויתחס אלייה כשווה."
תחת האיום הגדול הזה חברות חדשה נוצרה בין החצויים לקוסמים.
רק כדי לבהיר משהו הרמיוני רון והארי עדיין לא סומכים על פרסי ואנבת' והם לא יודעים על האלים. אבל בגלל שהם חושבים שארי היא איום הם יעבדו ביחד.
וארי לא יודעת שפרסי אנבת' רון והארי יודעים כי הניחה שהאיום שלה עבד (או שאולי היא כן יודעת?)
לא לחשוש בקרוב הכל יהיה יותר הגיוני.
ולאחר החפירה שלי. תודה לקוראים היקרים שלי על 880 קוראים! לא ציפיתי לכזאת כמות ובעיקר לא לכאלה קוראים מדהימים! מתה עלייכם!
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
בתור פרס הנה ציור שציירתי בשביל הסיפור הזה (לא לדאוג זה לא ספויילר) תתעלמו מכמה שהקווים עקומים. איך לקרוא לה? [שכחתי לתת לה שם] אני מקבלת הצעות בעיקר מטופשות ואני אבחר את ההעצעה האהובה עליי (זה יהיה קשה)
