נכדו של וולדמורט

גריפינדור בית האומץ

נ.מ פרסי: הייתי לחוץ יש בית של חוכמה נזכרתי לעצמי אנבת' תהיה שם? גריפינדור צעקה המצנפת ואנבת' התישבה ליידי "נלחצת מוח אצה" היא אמרה ונתנה לי נשיקה על המצח אפילו לא טרחתי להכחיש כשקרפדה ורודה קמה והתחילה לדבר היה לי פלאש באק לגברת דודס ובעם לכל מורה שדיבר יותר משלוש דקות רצוף ההרגשה המוכרת כאילו המוח שלי נכבה התחילה להציף אותי, הקול שלה היה מתוק ועוקצני והא דיברה עוד ועוד עז שלא יכולתי לעור את עצמי מלהרדם.

היה לי חלום מוזר איש בלי אף דיבר אם בן אדם שיכול להיות עכבר ממש גדול או איש ממש מכוער עם יד מכסף זנב תולע אמר האיש חסר האף כן הלורד שיקשק מיקי מאוס המפחיד. הנכד שלי נכנס לגריפינדור? ככה המודיע אומר זנב תולע אמר מסתיר בהצלחה מסוימת את הרעד בקולו. נו נו נו אמר פרצוף נחש זה יהיה מעניין.

קום כבר ראש אצות אנבת' לחשה לי התעוררתי הקרפדה התישבה במקומה. ואוכל הופיע על השולחנות היה כל מה שאהבתי נקניקיות פירה עוף צלוי צלעות ועוד כל כך הרבה אוכל שהפה שלי התחיל לרייר העמסתי על הצלחת שלי מהכל וגם מזגתי לעצמי קצת קולה שלצערי לא הייתה כחולה ואכלתי את המאכלים האלו שנראה לי היו קסומים. לאחר שסיימתי את הקינוח (עוגיות שוקלד ציפס כחולות) הארי הראה לנו את הדרך לחדר המועדון. ו... 

נ.מ אנבת: הכל אדום אמר פרסי למה לא כחול פרסי אתה גיבור גדול אתה יכול להתמודד עם צבעים שאתה לא אוהב לחשתי לו והוא עשה פרצוף של -זה -עינוי- טהור -את -צוחקת -עליי? צחקתי לעצמי ועליתי לחדר הרמיוני הראתה לי איפה המיטה שלי ופרקתי את הדברים כשהוצאתי את המחשב שלי הרמיוני הסבירה לי שטכנולוגיה לא עובדת בהוגוורטס בגלל רמת הקסם הגבוהה שבאוויר. טוב לפחו לא צריך לחשוש ממפלצות חשבתי בעודי מתארגנת לישון עם המזל שנו יעיפו אותנו מפה תוך שבוע ואז נוכל לחזור הבייתה.

[קוראים יקרים אני בהלם עבר המון זמן מאז שעבדתי על הסיפור הזה ואז אני רואה את התגובות שלכם לכתוב המשך הלב שלי קפץ מאושר אז תודה לכם ממש]

[הארי והחבורה חושדים בפרסי אז הם מנסים להתקרב אלייו כדי לגלות עוד עלייו פרסי ואנבת' קיבלו פקודה לא לגלות לאף אחד כלום על האלים אבל רוב המורים יודעים]

[חלק נוסף בקרוב מקווה שתאהבו]

[שאלה לא קשורה מה הפטרונוס שלכם שלי זאב]