הי כולם מקווה שיהיה טוב וכן אני יודעת שכבר יש שלושים אלף סיפורים כאלה אבל אני מתכוונת לקחת את הסיפור לכיוון שונה.
לוולדמורט יש נכד (ואוו מפתיע) והוא ואנבת' הולכים להוגוורטס (כו מקורי)
אוקיי אבל ברצינות הסיפור הזה טיפה שונה משאר הסיפורים האלו לפחות א...
ישבתי על המיטה שלי, ועשיתי שיעורי בית המטלה הייתה ליצור פסל בצורת אדם. מחומר מתכתי. לאחר חצי שעה של עבודה לקחתי גוש כסף והפכתי אותו לפסל קטן של אישה. קראתי לה פנחסה
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
לא הצלחתי ליצור לה פרצוף. יש גבול לכמה זמן אני אעבוד על המטלה הזאת. הנחתי את השרביט שלי ולאט לאט סגרתי את הווילונות על המיטה שלי. והתישבתי על המצעים שלי. "את יכולה לצאת" לחשתי ורוח של ילדה הופיעה על המיטה שלי.
"הי מירטל הבטחתי לך מסיבת פיג'מות" אמרתי בעודי פורמת את הקוקויות של הרוח. "מה את עושה?" היא אמרה כועסת "מסיבת פיג'מות יש שם דבר שנקרא רכבת תסרוקות זה אומר שאת תעשי לי תספורת ואני אעשה לך תספורת. חוץ מזה יש לך שיער יפה ובא לי לשחק איתו" מירטל שתקה אבל נתנה לי לאסוף את השיער השחור שלה לצמה. ואז היא אספה את השיער שלי לשני גולגולים.
המשכנו לדבר ומירטל צחקה. לו מישהו מהרוחות היה רואה את זה הוא היה מת פעם נוספת מהלם, מירטל המייללת האחת והיחידה צוחקת.
בסוף מירטל חזרה לחדר השירותים כי ובמילים שלה "עוד אנשים יגיעו ואני שונאת את כולם".
הרמיוני נכנסה, וירדתי מהמיטה להגיד לה שלום. היא נופפה לי והלכה לקרוא איזה משהו. אני ירדתי לחדר המשותף ושמעתי לחשושים מאחוריי. וילדה אחת רצה ונתקע בי "או אני מצטערת את בסדר?" שאלתי וניגשתי לילדה "כן הכל- אה!" היא הביטה לי בפנים ונפלה אחורה בבהלה. "אוי זו את את פה אני מה אה וגם-" הילדה מלמלה ויצאה מהחדר 'כמה מוזר...' חשבתי לעצמי
הי קוראים שלי הגענו ליות מאלף קוראים יאיייייייי אתם לא רואים אבל עשיתי ריוקד שמח. בכל מקרה תמיד חשבתי למירטל היה סיפור די עצוב אז תמיד רציתי להכיר אותה אז בגלל זה הוספתי את זה לסיפור הזה.
בכל מקרה תודה לכל הקוראים כשאני רואה שאנשים מוסיפים את הסיפור שלי לרשימות קריאה שלהם עוקבים אחריי ומגיבים היום שלי אוטומטית נהיה טוב יותר! תודה לכלכם כלכך תודה תודה תודה יום טוב קוסמים וחצויים שלי!
