לילה מקולל(taekook)

פרק 2

הייתי בתוך הארון שלי בזמן שהוא בתוך חדרי מחפש אחרי,קיוותי בכל ליבי שהוא לא ימצא אותי וילך,יעזוב אותי לנפשי... אך כל תקוותיי מתנפצות ברגע שאני שומע צחוק מטורף, אני מרים את ראשי ומציץ בדיוק בזמן כדי לראות אותו מסתכל ישירות בעיניי, ופה, טוב פה כבר הבנתי שהלך עליי.

*****
פרק 2 כי באלי😋
מקווה שתאהבו ועכשיו לפרק!!!

**********
נ.מ טאהיונג:

הוא הסתכל עליי עם מבט מטורף והחל להתקדם אליי בעוד אני מתחיל לבכות כמו משוגע בלי יכולת לברוח יותר, הוא פותח את הארון ומביט עליי מלמעלה עם חיוך שנראה לי שאפילו השטן לא מחייך.
"מצאתי אותך" הוא אמר וצחק "מה אני מקבל בתור פרס?" הוא שאל ורעדתי מפחד "בב-קשה א-אל תעשה לי כלום אני מתחנן!! אני לא עשיתי שום דבר לאף אחד! אני אפילו לא יודע מי אתה או מה אתה רוצה ממני!"
" אל תדאג, אני מבטיח לטפל בך יפה" הוא הבטיח בזמן שהושיט את ידיו והרים אותי בעוד אני משתולל בזרועותיו על מנת להשתחרר אבל זה לא עזר לי, הוא חזק כלכך "תפסיק לזוז כבר, זה בכל מקרה לא יעזור לך, אני אקבל את מה שאני משתוקק אליו כלכך הרבה זמן ואתה תקבל את העונש שמגיע לך"
" על מה אתה מדבר!?! איזה עונש אני צריך לקבל ומה לעזזל עשיתי? תוריד אותיייי!" צרחתי, לא מבין מי זה החולה נפש הזה ועל מה הוא מדבר, למה אני צריך לקבל עונש על משהו שאין לי מושג שעשיתי בכלל??
כל מחשבותי נעצרות ומתחלפות בפחד ברגע שגופי פוגע במצעים הקרים של מיטתי   "מה א-תה עושה?"
שאלתי לחוץ, מנסה לקום אך ללא הצלחה. ולמה אתם שואלים? טוב כי הוא פאקינג עלה מעליי והדביק אותי למיטה!! 
"אתה עדיין מנסה לברוח? עוד לא הבנת שאתה לא תצליח" הוא שאל אותי עם מבט משועשע על פניו
"בבקשה תרד ממני" התחננתי, אבל חזרתי לרעוד ברגע שהרגשתי את ידו נכנסת מתחת לחולצתי,מלטפת את עורי ועולה מעלה ומטה, הוא המשיך לחייך בזמן שהתחיל לרכון אליי עם ראשו,מלקק את שפתיו ברעב
"בבקשה אל תעשה את זה" התחלתי לבכות, מנסה נואשות להזיז את ידיו ממני
"שששש... די די, הכל יהיה בסדר,פרצוף יפה כמוך לא צריך לבכות ככה" הרגשתי את שפתיו על שפתיי, מחדיר את לשונו לפי וחוקר אותו בזמן שידיו עמוק בתוך חולצתי, אני לא יודע למה זה קורה לי אבל זה מרגיש נעים "~אה~" שמתי את ידיי על פי, לא מבין מה יצא ממני עכשיו והוא רק צחק "אל תעצור את הקול שלך, אני משתוקק אליו יותר מדי זמן" הוא לחש באוזני  ונשך אותה אחר כך, חזרתי לעצמי ושוב ניסיתי להשתחרר ממנו, בעטתי בו והוא נפל אחורה, ניצלתי את זה וקמתי במהירות. יורד במדרגות לכיון הדלת ושניה לפני שחשבתי סוףסוף ברחתי ממנו הוא תפס בידיי והדביק אותי לקיר בחוזקה "תפסיק לברוח כבר לפני שאני אאבד את הסבלנות שלי! זה היה כיף כל מה שקרה כאן אבל מספיק להשתעשע! עכשיו תהיה בשקט!"
ובדיוק כשבתחלתי לאבד תקווה ולהכנע ראיתי משהו ממש מוזר, השמש עלתה ואיתה האיש המוזר התחיל להעלם כמו רוח  "לעזזל למה דווקא עכשיו" הוא קילל והמשיך להעלם, אני לא יכול לתאר לכם את השמחה שליבי הרגיש עכשיו, השתחררתי ורצתי לעמוד בצד השני מולו,צופה בו נעלם כלא היה "אנחנו ניפגש שוב כשירד הלילה פרצוף יפה ואז אני אסגור איתך חשבון" ועם המלים האלה הוא נעלם.
ברגע שזה נגמר נפלתי על בירכיי בבכי שלא פסק, מנסה לעקל את כל מה שקרה כאן הלילה ואז מילותיו הכו בי
'אנחנו ניפגש שוב כשירד הלילה' שיט הוא הולך לחזור!! סגרתי את כל הדלתות בבית ורצתי לחדרי,מסתגר בתוך עצמי ובוכה. כן שמחתי שהוא לא פה ושניצלתי אבל פחדתי כי ידעתי שיבוא שוב, והפעם...

טוב הפעם אני יודע שלא אצליח לברוח ממנו.

**************

פרק משעמם כי אני באמצע זום וזה שיעור מאוד מיותר לפי דעתי...
אז כן עוד פרק לסיפור שלי וכן אני יודעת שהוא יצא משעמם וגרוע אבל יצא עוד פרק היום או בסיפור הזה הוא בשני ורציתי לשאול אם אתם רוצים שאני אוציא יום פרק פה ויום פרק בסיפור השני או להוציא בשניהם אותם ימים?

אשמח שתצביעו ותגיבו לי מה אתם חושבים בל בנתיים ביוש😘😘

ועוד משהו קטן... אני יודעת שיהיו כאלה שיתבאסו שלא סיימתי את הסצנה אבל אל תדאגו הראש שלי מסוגל להרבה יותר ממה שאתם חושבים אז תצפו לזה כי יהיה הרבה מיזה...