לילה מקולל(taekook)

פרק 6

פרק 6!!!!!!!
יואוו אני ממש אוהבת את הסיפור הזהה
טוב אז בואו לפרק ואני מזהירה מראש-הפרק יהיה לא נעים לקריאה לחלקכם!
תהנו מהפרק!
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

נ.מ ג'ימין:

ראיתי את טאהיונג נופל לידיים שלו מחוסר הכרה ושהוא מתכוון לקחת אותו לאן שהו.
"מה אתה חושב שאתה עושה תוריד אותו עכשיו!"
רצתי אליו כדי לקחת ממנו את טאה אבל הוא רק חייך ואמר משהו שגרם לי לעצור.
"אתה זוכר מה הפרס נכון?" עצרתי. אני מתחיל להריץ לי במוח את מה שהוא אמר ואז עיניי נפערות
'הפרס הוא אתה פרינסס,וגם החבר הקטן שלך' שיט!!
אבל אני לא יכול לברוח עכשיו ולחשוב על עצמי כשלאיש הזה יש את טאה בידיים.
"אמרתי תעזוב אותו!" אמרתי שוב עם מבט רציני בעיניי.
"טוב אם זה מה שאתה רוצה" בשניה אחת הוא היה מולי ולא יכולתי לזוז יותר,הוא נעמד מעליי וחייך
"טוב אז אני צריך להביא את שניכם" והתעלפתי.

-*-*-*-*-*-*-*-*-*

התעוררתי וראיתי מולי עיגול שחור גדול  'מה לעזזל'
הוא ראה שהתעוררתי והוריד אותי לכיון החור הזה ונלחמתי בו.
"מה זה?" שאלתי והמשכתי להתנגד.
"זה הדרך לבית החדש שלכם אז קדימה בלי לבזבז לי את הזמן,אני רוצה להתחיל לשחק עם הפרינסס שלי כבר!" הוא אמר והתרגש ו-וואוו אין מצב שאני נותן לזה לקרות.
"מה אתה הולך לעשות לו? אני לא אתן לך!" אמרתי אבל הוא צחק ושוב לא יכולתי לשלוט בגופי והוא הכריח אותי להתקדם לשער.
"כןכן מה שתגיד עכשיו כנס לשער"ועישיתי כפי שביקש.
"איפה אנחנו?" שאלתי, המקום הזה מפחיד אותי...
הכל שחור ואפל ו...מת.
"Welcome to hell"  ואני כמעט נפלתי מלחץ 'מה?! גיהנום? איך לעזזל הוא וגיהנום קשורים?" הייתי עסוק במחשבות של עצמי שלא שמתי לב לדמות שמתחילה להתקרב אלינו ונעמדה ממש מולינו.
"היי אח גדול" הפסיכי הזה אמר לדמות הזאת  'רגע!? אח גדול!?'
הסתכלתי  על הדמות הזאת וראיתי שהיא בוהה בי 'אוקי אוקי ג'ימין לא להסתכל עליו'
אבל הרגשתי את המבט שלו מחורר אותי ולא יכולתי להוריד את מבטי ממנו, כאילו הוא היפנט אותי ושקעתי בטראנס. לפתע הוא דיבר ולרגע חשבתי שאני אתעלף.
"היי קוק,מי שני אלה?" הוא שאל אבל המשיך לבהות בי.
"זוכר את הפרינסס שלי? חשבתי שהיגע הזמן לביא אותו לפה כבר לא יכולתי להחזיק את עצמי יותר!"
הוא אמר והצביע על טאה שעדיין ישן על הכתף שלו.
"ומי זה?" שאל וצביע עליי.
"אמממ חבר של פרינסס,אין לי כלכך מה לעשות איתו ואני גם הולך לשחק עם הנסיכה שלי עכשיו"
"לא אתה ממש לא!!" קטעתי אותו בצעקה ולקחתי את טאה מהידים שלו אבל הוא עדיין לא התעורר,אני חושב שהוא כישף אותו או משהו.
כחול השיער עדיין הביט בי וחיוך עלה על פניו.
"אוו קצת חצוף החבר שלו" הוא ציחקק אבל זה לא היה צחוק רגיל,זה היה צחוק מלחיץ שגרם לי לרצות לברוח אבל לא יכולתי... כי לא היה לי לאן.
"מאוד חצוף אני יודע" הוא אמר וניסה לקחת את טאה מידיי. חחח כאילו שאני אתן לו לעשות לו משהו.
"אז מה אתה מתכוון לעשות איתו בזמן שאתה משחק עם הפרינסס שלך?" הוא שאל ושמעתי כוונה נסתרת  בקולו.
"אין לי מושג למה?"
"אולי אני יכול להשתעשע איתו קצת" הוא אמר וחיוך ממזרי עלה על פניו.
הוווו לאלאלא אין מצב שאני אהיה עם היצור הזה לבד!!
"אין לי שום בעיה אח גדול" הוא אמר,לקח את טאה מידיי ופשוט נעלם... שיט
"אז שלום לך,איך קוראים לך?" הוא שאל אותי ואני ממש לא מתכוון לענות לו.
"....."
"מה קרה? בלעת את הלשון?" הוא ציחקק.
פתאום הופיע מסביבנו ערפל שחור כזה למשך כמה שניות וכשהוא נעלם היינו בחדר מוזר בלי דלת והמון דברים על הקירות..
"טוב אם אתה לא מתכוון לענות כנראה שאני אצטרך להכריח אותך לדבר" הוא אמר והתקרב אליי יותר בזמן שאני נדחק לעבר הקיר ומשהו בהבעט פניו אומר לי שזה בידיוק מה שהוא רוצה שאני אעשה.
כמה צעדים מהקיר שמעתי רעש של מתכת מאחוריי ולפני שיכולתי להסתובב לראות מה זה שני זוגות שלשלאות יצאו מהקיר וקשרו אליהן בידיי ורגליי והדביקו אותי לקיר בחוזקה.
היסתכלתי עליו וראיתי אותו מחייך ופושט מעליו את החולצה.
"מ-מה אתה חושב שאתה עושה!?! תשחרר אותי עכשיווווו!!"
"הקול שלך כלכך יפה אתה יודע?" הוא שאל בגיחוך
"תשחרר אותיי!!!" צעקתי וניסיתי להשתחרר אבל זה כאילו היה לשלשלאות האלה רצון משלהן, ככל שאני מנסה להשתחרר הן מחזקות את האחיזה בי.
"טוב אז עכשיו אתה יכול לומר לי איך קוראים לך?"
"קוראים לי פארק ג'ימין ועכשיו תשחרר אותי בבקשה!"
"כל הכבוד לך, אבל לצערי אני לא יכול לשחרר אותך עדיין יש עוד דברים שאני רוצה ממך"
"כמו מה!?! אתה יכול פשוט לשאול ואני אענה לך אתה לא חייב לקשור אותי"
"נכון אתה צודק אבל אני לא רוצה רק לדבר..." הוא אמר ונעמד מולי,מושיט את ידו ומלטף את גופי הלבוש מעלה ומטה בעדינות.
"עשית את זה פעם" הוא שאל והבנתי טוב מאוד למה הוא מתכוון.
"לא לא עשיתי וגם אם הייתי עושה את זה לא הייתי עושה את זה איתך!"
אמרתי והוא צחק.
"אני לא חושב שיש לך ברירה כשאתה ככה" הוא אמר וקרע את חולצתי.
"מה א-תה חושב שאתה עושה!!" 
"עושה את זה איתך, אני חושב שאמרתי את זה כבר.." הוא אמר את זה כאילו שהוא עושה מעשה נורמאלי לגמרי.
"אני ממש לא הולך לעשות את זה איתך כי אני לא מכיר אותך,אין לי שום דבר איתך,ואני ממש לא זונה!!"
"כמה אויר יש בילד כלכך קטן כמוך" הוא אמר והרגשתי שפתיים על צווארי.
"שלום,נעים לי מאוד קוראים לי מין יונגי ואני השטן" הוא אמר והייתי צוחק אם הוא לא היה כזה רציני ויש לי תחושה שהוא לא משקר לי...
"מה קרה שתקת?" הוא עבר לנשק את החזה שלי ועצרתי את נשימתי.
הוא שיחרר את האזיקים כדי לעבור למיטה הגדולה שהייתה שם ואין לי מושג מאיפה קיבלתי את האומץ לעשות את זה אבל פשוט נתתי לו אגרוף ובעיטה ל... כן אתם יודעים ורצתי לפינה של החדר כי טוב לא הייתה דלת...
הוא קם ומבט לא מרוצה בכלל על פניו...שיט
בשניות הוא היה מולי,תפס אותי מצווארי וזרק אותי על המיטה,נאנקתי וניסיתי להחזיר את האויר בחזרה לריאותי אבל הוא עלה מעליי ותפס שוב בצוואר שלי,מדביק אותי למיטה בזמן שהוא קורע את מכנסיי ממני
"ב-בק-שה תשח-רר" נאבקתי אבל הוא רק צחק ועל פניו היה מבט אכזרי וסדיסטי.
"לא קורה. אתה הייתה ילד רע וזה העונש שלך,ככה אתה תדע לא להתנגד לי" הוא התחיל למצוץ את צווארי בחוזקה וזה כאב כלכך.
צרחתי כשהוא נשך אותי בכל איזור בגופי והיו אזורים שאפילו דיממו אבל זה לא הפריע לו והוא ליקק את הדם לפני שנשך שוב יותר חזק.
"אאאאאאאאאא~~ דייי מספעקקקק עעעע" צרחתי ולא הצלחתי להשלים משפט אבל זה לא הפריע לו והוא המשיך לרגליי,מוצץ ונושך אותם בחוזקה.
הוא קרע את התחתונים שלי וחדר אליי בחוזקה בעודו לא מפסיק לרגע לנשוך אותי ולהכאיב לי.
"בב-ק-שה מס-פיק עאההה~" הרגשתי את האויר נלקח ממני לאט לאט ואת ראייתי ניחלשת ומתחלפת בכתמים שחורים גדולים.
"אההה~מממממ~כןןן אתה מרגיש כלכך טוב פאקק~~" הוא גנח ושיחרר את הנוזל שלו בתוכי.
הייתי מלא בדם ובגדי היו קרועים,ניסיתי לומר משהו אבל פשוט לא יצא קול מפי.
הכתמים השחורים גדלו ו...התעלפתי.

-*-*-*-*-*-*-*-*

הדבר הבא שאני זוכר הוא קולות שאחד מהם אני מזהה כטאהיונג ואת השני אני לא מזהה.
ניסיתי לקום מהמיטה כדי לראות איפה אני אך ברגע שניסיתי לזוז הרגשתי כאב כלכך חזק שעובר בכל גופי ופשוט בכיתי בשקט.
הרגשתי יד מטיילת על גופי ולפתע היא נגעה באחת המכות שלי ונאנקתי מכאב,פקחתי את עיניי וברגע שראיתי את טאהיונג מעליי התחלתי לבכות כלכך חזק.
"ג'ימיני הכל בסדר,שששש~די די הכל טוב עכשיו אתה איתי"טאה אמר לי ונרגעתי.
"מי עשה לך את זה?" הוא שאל והבזקים שלו נושך אותי עלו בראשי והתחלתי לבכות שוב בשקט.
"זה היה נורא טאהטאה,הוא היה אכזרי כלכך" אמרתי.
"אל תדאג ג'ימיני אנחנו נצא מכאן,אני מבטיח" הוא אמר ואז גם התחיל לבכות וראיתי כאב עובר בפניו.
ראיתי אותו מכווץ את רגליו בכוח והבנתי שגם הוא עבר את מה שעברתי לפני כמה שעות..
התחלנו לבכות ביחד הרבה זמן עד שפשוט...

נירדמנו.

-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

פרק 6!
טוב אז גילינו מי זה האיש שחטף את טאה וג'ימין אבל מה הוא רוצה מטאה ולמה הוא מדבר כאילו הוא מכיר אותו הרבה זמן?
ג'ימיני המסכן שליייי 
מה יקרה להם?
בבקשה הצבעה ותגובה!
אני יודעת שהפרק גרוע אבל אני אנסה להוציא עוד אחד מחר והוא יהיה יותר טוב המוח שלי פשוט כבר לא עובד בשעות האלה
לילה טוב💖💖