טוב אז ככה....
אנחנו ממש 3 או 4 פרקים לפני הסוף ואני חייבת להודות.. ממש לא באלי לסיים אותו אבל יש לי עוד כלכך הרבה רעיונות לספרים שאני רוצה לכתוב ואני חושבת שתאהבו... אז חייבים לסיים את זה לא ככה?
אני אסביר לכם מה אני רוצה שנעשה בקשר לסיפור ולספר שאני רוצה להתחיל אחריו בסוף הפרק אוקי?
אז תקראו את זה כי הדעה שלכם מאוד חשובה לי
-אני גם רוצה לומר לכם תודה ענקית על 5500 קריאות! אתם לא מבינים כמה זה משמח אותי לדעת שאתם אוהבים את ספר ואת מה שאני כותבת ובאמת שאין יותר כיף מלקרוא את התגובות שלכם בסוף כל פרק ולדעת שעשיתי עבודה תודה אם אתם אוהבים אותו!
תודה לכם!!!
תהנו מהפרק💖💖
*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*
נ.מ כללית
עבר שבוע מאז שטאה התחיל להתאמן והוא כבר חזק מאוד... הוא מצליח לנצח את ג'אנגקוק בקרבות, יודע להשתמש בכנפיים שלו יותר טוב ושולט בכוחות שלו כאילו השתמש בהם כל חייו... בכל זאת יש לו כישרון טבעי..
היה נראה שהכל בסדר...
ג'ימין ויונגי היו עסוקים בדברים אחרים כמו להבין מה יהיה הצעד הבא של קאי ואיך עוד אפשר לעצור אותו
אבל ג'ימין לא היה רגוע מסיבה אחת פשוטה...הוא לא יכל לעשות כלום, בזמן שלכולם היו כוחות וכנפיים להשתמש בהם ג'ימין היה רק בן אנוש בעולם שלא הכיר והוא הרגיש כלכך חסר תועלת כשהבין שהוא לא יכול לעשות שום דבר כדי להגן על אלה שיקרים לו....
"אבל יוני חייב להיות משהו שאני יכול לעשות!"
הוא צעק מיואש ויונגי הסתכל עליו בהבנה אבל לא היה דבר שהוא יכול לעשות...אלה אם כן!
"בייבי אני...לא משנה"
אין מצב שאני אומר את זה... ומה עם הוא ירצה לעשות את זה?? אני ממש לא מוכן להסתכן בלאבד אותו!
יונגי היה עסוק במלחמות עם עצמו בזמן שג'ימין קיבל ניצוץ של תקווה
"על מה אתה מדבר יוני??" הוא שאל עם חיוך מתחנן ויונגי כבר ידע שאין דרך חזרה מפה...
"אתה זוכר את מה שסיפרתי לך... כששאלת עליי... ואז אמרת שאתה ממש רוצה להיות בן אלמוות?"
הפרצוף המבולבל של ג'ימין היה מאוד ברור על פניו אבל הוא הנהן בכל זאת
"אז יש דרך שזה יכול לקרות אבל זה יותר מדי מסוכן ואני לא יכול לתת לך לעבור את זה! אני לא יכול להסתכן בלאבד אותך!!"
אבל ג'ימין לא הקשיב לו ואמר שהוא רוצה לעשות את זה
"אני יודע שאתה מפחד עליי יוני אבל תבין שאני לא יכול פשוט לשבת חסר אונים בזמן שאתם עושים כלכך הרבה! אני לא רוצה להיות זה שצריך להגן עליו כי הוא לא יכול לעשות כלום כדי להגן על עצמו! בבקשה יוני תספר לי!"
יונגי ידע שהוא לא יכול לומר לא לג'ימין והוא גם הבין את הצעיר ובדיוק למה הוא עושה את כל זה
"אני אספר לך אבל צריך לקרוא גם לקוק וטאהיונג"
"בסדר"
**********
הם ישבו ארבעתם וג'אנגקוק הסתכל על יונגי כאילו הוא משוגע בזמן שטאה וג'ימין לא הבינו שום דבר
"אתה לא יכול לקחת אותו למעיין! זה יכול להרוג אותו!!" ג'אנגקוק צעק ויונגי רק הוריד את ראשו בתבוסה כי לא היה דבר שהוא יכול לעשות.. ההחלטה הייתה של ג'ימין בלבד...
"אני לא מבין כלום קוקי אתה יכול להסביר למה אתה כלכך עצבני לגבי זה?" שאל טאה
"אוקי אני אסביר, המעיין הוא מקום שבוחן את האישיות שלך כמו מען מבחן כזה שאם אתה לא עובר אותו אתה יכול לומר בייביי לעולם כי לא תחזור יותר! ולא אני ללא מדבר על זה שמתים ואז מגיעים לעיר הכסופה או האדומה אני מדבר על זה שאתה פשוט נעלם בלי יכולת לחזור יותר!"
אם ג'ימין היה יכול להיות כנה עם עצמו הוא פחד מאוד עכשיו אבל הוא לא יכל לחזור אחורה! הוא כבר החליט שהוא עושה את זה ואף אחד לא יכול לשנות את דעתו
"מיני אולי תחשוב על זה שוב? אני לא רוצה שיקרה לך משהו בגללי..." טאה אמר עם אשמה בעיניו
"זה לא רק בגללך טאה.. אני לא רוצה להיות זה שלא יכול להגן על עצמו ועל אלה שיקרים לו... לא אכפת לי כמה זה מסוכן אני עושה את זה!" ג'ימין אמר החלטי וטאה ידע ששום דבר לא יצליח לשנות את דעתו
"טוב אז מה הקטע של המבחן הזה?" שאל טאה
"אני לא יודע כי אף פעם לא עשיתי אותו אבל לפי מה שהבנתי הוא בוחן אותך במין חלום כזה ורוצה לראות אם אתה מספיק חזק כדי לעמוד על שלך ואפילו להקריב את עצמך ברוב המקרים.. הוא גם יציע לך דברים שנוגדים את האישיות שלך לחלוטין ויפתה אותך לעשות דברים שאתה בחיים לא תעשה מחוץ לו... אם אתה נופל לפיתויים אתה בעצם נוגד את עצמך ואז נכשל ונעלם אבל אם אתה עובר את המבחן ומוכיח שאתה ראוי לקבל את הפרס אתה תצא חזק יותר משנכנסת ואומרים שגם בתור בן אלמוות..." יונגי הסביר
"אז מה זה בדיוק הפרס הזה אם לא רק אלמוות?" ג'ימין וטאהיונג שאלו
"אני לא יודע... עד היום אף אחד לא יצא מהמעיין בחיים..."
יונגי אמר וממש לא הרגיע את טאה וג'ימין
"ג'ימין בבקשה תחשוב על זה עוד פעם בבקשה! אני לא רוצה לאבד אותך!"
יונגי אמר וכאב היה מאוד ברור בפניו
ג'אנגקוק הרגיש עצוב בשביל אחיו... עד שסוףסוף הוא מוצא מישהו שהוא אוהב באמת זה קורה...למה החיים כאלה לא הוגנים?!?
"יוני אני אוהב אותך כלכך אבל בבקשה ממך אני חייב לעשות את זה! ואפילו אם אני לא אשרוד אני אעלם בידיעה שעשיתי מה שיכולתי כדי לנסות להגן על היקרים לי" ג'ימין אמר עם דמעות בעיניים ויונגי השפיל את ראשו באנחת כאב ותבוסה
הוא הניף את ידו אל הקיר וחור שחור נוצר בו...
"זה השער אל המעיין... קדימה בואו נלך" יונגי אמר
"גם אנחנו באים?" טאהיונג וג'אנגקוק שאלו
"כן, טאהיונג צריך להיות שם כי ג'ימין הוא חבר שלו ואתה צריך להיות שם בשביל טאהיונג" יונגי הסביר
"טוב אז למה אנחנו מחכים?"
וארבעתם עברו בשער...
.
YOU ARE READING
לילה מקולל(taekook)
Fantasyמ-מי את-אתה ?" שאלתי מגמגם , לשניה הוא בחן אותי מכף רגל ועד ראש ואז חייך חיוך ממזרי והתקדם אליי בעוד אני מתחיל לזחול אחורה " מי אתה לעזזל ומה אתה רוצה ממני" שאלתי שוב, צופה בחיוכו גדל " אתה תגלה ממש עוד מעט" הוא לחש וקולו העביר בי צמרמורת ממש לא נעי...
