מ-מי את-אתה ?" שאלתי מגמגם , לשניה הוא בחן אותי מכף רגל ועד ראש ואז חייך חיוך ממזרי והתקדם אליי בעוד אני מתחיל לזחול אחורה " מי אתה לעזזל ומה אתה רוצה ממני" שאלתי שוב, צופה בחיוכו גדל " אתה תגלה ממש עוד מעט" הוא לחש וקולו העביר בי צמרמורת ממש לא נעי...
האוכל הגיע ואכלנו את הכל, רק אחרי שאכלתי הבנתי כמה שהייתי רעב ואותו הדבר ג'ימין. דיברנו וצחקנו עד שנהינו עייפים והלכנו לישון מחובקים בשלווה.
*-*-*-*-*-*-*-*-*
פרק 12! אז ככה הסתכלתי על הסטטיסטיקות של הסיפור וראיתי שכמות ההצבעות ירדה ממש... כמו שאמרתי, אני לא מאלה שיפסיקו את הסיפור כי אין הצבעות.. אני אמשיך אותו כי אני אוהבת לכתוב אותו ולא כי אני רוצה הצבעות. אבל לפי ההצבעות אני יכולה לדעת אם אהבתם את הסיפור או לא וזה מאוד חשוב לי... טוב עכשיו לפרק.. תהנו!!
*-*-*-*-*-*-*-*-*-*
נ.מ טאהיונג:
התעוררתי כי הרגשתי מישהו מסתכל עליי... אני כבר מנחש מי זה. "בוקר טוב פרינסס!! איך ישנת?" הוא שאל אותי מחויך. "בוקר טוב גם לך ג'אנגקוקי" אמרתי לו בעוד שיפשפתי את עיניי כדי להתעורר. בשניה שהורדתי את ידיי מהפנים הרגשתי משהו רך ונעים על השפתיים שלי, חייכתי לנשיקה והעמקתי אותה קצת, נותן לו אישור לפה שלי וגונח בעונג כשהוא חוקר כל פינה בו. ואז שמתי לב למשהו... "מממ~קוקי איפה ג'ימיני?" שאלתי והסתכלתי מסביב ואפילו הלכתי לחפש במקלחת אבל לא ראיתי אותו בחדר. "אני מנחש שהוא אצל אח שלי אם הוא לא כאן כי שניכם לא יכולים לצאת מהחדר בלי שאחד מאיתנו לוקח אתכם" הוא אמר ועיניי נפערו. "מהההההה!!!! לאלאללא קוקי לך תדע מה אח שלך עושה לו עכשיווווו!! שיט שיט שיטטט! קח אותי אליו קוקי אני חייב!! הוא סובל רק באשמתי" נפלתי לרצפה וייבבתי. קוקי בא אליי והרים אותי, מחבק אותי קרוב וחזק. "זה לא באשמתך פרינסס, אל תאשים את עצמך אני הייתי זה שלקח אותו..." "לא אתה לא מבין! הוא לא מתאים לכאן קוקי, הבן אדם הזה הוא מלאך ואני חייב לו יותר מהחיים שלי, לא מגיע לו להיות כאן" אמרתי לו בראש מושפל, הוא הרים את הראש שלי עם ידו ונישק אותי. "אל תדאג פרינסס, דיברתי עם אח שלי ואמרתי לו את כל מה שג'ימין אמר לך והוא אמר שהוא ינסה להיות עדין יותר איתו אבל תבין גם אותו... הוא מעולם לא הרגיש רגש אחר חוץ מכעס ושנאה, ההרגשה הזאתי חדשה לו וחוץ מיזה החבר שלך הוא לא אחד שייתן לו לעשות בו מה שהוא רוצה וזה מה שמושך את אח שלי יותר, אף אחד מעולם לא התנגד לו בעבר ואני מניח שגם זה חדש לו... אבל דיברתי איתו והוא אמר שהוא ינסה אז תפסיק לדאוג ובוא איתי" הוא אמר, תפס בידי ולקח אותי לקיר שהופך לדלת, נעצרתי והלכתי אחורה בחשש והוא קלט את זה. "מה קרה פרינסס? אתה לא רוצה לצאת קצת?" הוא שאל אותי והסתכל עליי מחכה לתשובה. "זה לא שאני לא רוצה זה פשוט ש... אני מפחד ממה שאני אראה בחוץ, אתה יודע זה בכל זאת הגיהינום..." "אני אראה לך שגם הגיהינום יכול להיות יפה, נו בוא איתי אף אחד לא ייגע בך אני מבטיח" הוא אמר והינהנתי. יצאנו החוצה מתוך הארמון אני חושב.. ומה שראיתי היה יותר ממדהים ומפחיד באותו זמן!!!
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
