לילה מקולל(taekook)

פרק 11

סיימנו להתקלח והלכנו למיטה, הוא הלביש אותי והתלבש גם.
נכנסנו מתחת לשמיכה, הוא נתן לי נשיקה אחרונה ואז פשוט נרדמנו מחובקים חזק.
אני חושה שהמקום הזה לא כלכך גרוע אחרי הכל...

*-*-*-*-*-*-*-*

פרק 11 כי אין לי משהו יותר טוב לעשות...
ביטלו לי את כל השיעורים היום!
הפרק מוקדש לחברתי היקרה תאיר שעברה היום מבחן במתמטיקה וכולנו יודעים שזה לא כיף...
תהנו מהפרק!!!

*-*-*-*-*-*-*-*-*

נ.מ טאהיונג:

התעוררתי ועדיין הייתי ממש עייף למרות שישנתי הרבה...
זה הדבר היחיד שאני עושה פה כי אין לי כלכך מה לעשות חוץ מלשבת בחדר הזה..
ניסיתי לשבת אבל קיבלתי זרם של כאב כלכך חזק שנאנקתי.
הסתכלתי למטה וראיתי את היד של ג'אנגקוק על הבטן שלי, מחזיקה אותי חזק כאילו הוא מפחד שאלך ממנו, זה העלה לי חיוך.
רק המחשבה על אתמול עושה לי חם בפנים ואני מרגיש שאני נהיה אדום...
אני לא מאמין שעשיתי את זה מבחירה איתו, ועוד שהוא היה כזה עדין ומתוק.
הסתכלתי עליו עכשיו (או יותר נכון בהיתי), על האף הקטן שלו, הריסים הארוכים שלו, השפתיים היפות שלו שרציתי לנשק שוב והנקודת חן מתחת להן כלכך יפה.
התחלתי להתקרב אליו בלי לשים לב, "אוהב את מה שאתה רואה פרינסס?" הוא שאל בקול מתגרה ועדיין עם עיניים עצומות, ישר התרחקתי אחורה מסמיק והתביישתי להסתכל עליו עכשיו כי ידעתי שאני אדום כמו עגבנייה...
הוא פתח את העיניים שלו מצחקק, תפס בידיים שלי וניסה להוריד אותן מהפנים שלי אבל רק הפעלתי יותר כוח וזה גרם לו לצחוק יותר.
"נווו בבקשה פרינסס!! אף פעם לא ראיתי נסיכה אדומה ואני רוצה לראות אחתתת" הוא התחנן והתפקע מצחוק ואני התחלתי להרביץ לו והורדתי את הידיים מהפנים, הוא תפס לי את הידיים והסתכל עליי... או יותר נכון בהה בי.. ואז הוא התחיל להתקרב עם הראש שלו ואני ברפלקס התרחקתי אבל הוא תפס לי בידיים כדי שלא אזוז והמשיך להתקרב.
"די לזוז פרינסס! אני רוצה נשיקת בוקר טוב" הוא אמר ואני חייכתי על הילדותיות שלו והפסקתי לזוז.
הוא התקרב אליי עד שהשפתיים שלו היו על שלי, זזות באיטיות ובעדינות כאילו מפחדות לפגוע בי.
נענתי לנשיקה שלאט לאט הפכה להיות עמוקה יותר, תפסתי בכתפיים שלו וקירבתי אותו אליי יותר, לא רוצה להתנתק.
הוא ליקק את השפה התחתונה שלי לאישור ואני כמובן נתתי לו והוא חקר את כל הפה שלי, מוציא ממני אנחות של עונג.
אחרי כמה דקות התנתקנו מתנשפים ונושמים בכבדות.
"אני רוצה להתעורר ככה כל בוקר!" הוא אמר עם עיניים נוצצות וחיוך ארנבי מתוק.
פתאום עשן שחור הופיע בחדר ואני נבהלתי ונדבקתי לקוקי בפחד והוא אמר לי שהכל בסדר אבל בכל זאת פחדתי.
העשן התחיל להעלם וראיתי משהו מאחוריו במטושטש, העשן נעלם כמעט לגמרי והבנתי מי עמד מאחוריו.
"ג'ימיני!!!!" צעקתי ובאתי לקום אליו אבל הכאב לא נתן לי.
הוא היה נראה נורא, הבגדים שלו שוב קרועים והוא מלא בסימנים כחולים- סגולים בכל הגוף, העיניים שלו היו אדומות והבנתי שהוא בכה המון, הוא עמד שם רועד ובקושי יכל לעמוד, עלו לי דמעות בעיניים מהמחשבות על מה שהיונגי הזה אם אני לא טועה עשה לו.
הוא הרים את הראש אליי וראה את קוקי לידי ונבהל.
"תתרחק ממנו!" הוא צעק על ג'אנגקוק ואני הסתכלתי עליו ולחשתי לו באוזן שאני רוצה לבדר עם ג'ימיני לבד ושאני אשמח אם הוא יוכל להביא לשנינו בגדים חדשים, הוא הינהן ונעלם כאילו לא היה.
סימנתי לג'ימין לבוא אליי כי לא יכולתי לקום( אתם כבר יודעים למה אז אני לא אגיד מוואה האהא)
הוא באה אליי והתיישב על המיטה רועד ודמעות החלו ליפול שוב מעיניו.
"ג'ימיני מה קרה?" שאלתי והוא נישבר עליי וחיבק אותי בזמן שבכה בחוזקה.
לא יכולתי לעשות כלום חוץ מלומר לו מילים מרגיעות וללטף אותו.
"ג'ימיני בבקשה תגיד לי מה קרה!" התחננתי והוא סוףסוף נרגע והסתכל עליי.
"טאהטאה אני לא רוצה להיות כאן, אני מפחד ממנו כלכך" הוא אמר ודמעות עדיין נפלו מהעיניים שלו.
"מה הוא עשה לך?" שאלתי למרות שכבר ידעתי את התשובה בערך, אבל לא היה לי מושג שאני אשמע את מה ששמעתי..
"הוא השתמש באיזה כוח שלא נתן לי לזוז ואז הרים אותי למיטה ואמר לי שאני שלו ואני לא יכול לברוח ממנו ושהוא ישאיר אותי איתו פה לנצח, אני לא רוצה להיות כאן טאה הוא אנס אותי בלי רחמים וזה כאב כלכך! אני לא רוצה לחשוב מה עוד הוא יעשה לי אם אני אמשיך להתנגד לו אבל אני לא רוצה לעשות איתו את כל הדברים האלה, אני מפחד ממנו טאה" הוא אמר והדמעות לא מפסיקות ליפול מפניו, זה שבר לי את הלב ולקחתי אותו אליי לחיבוק חזק וחם.
"הכל בסדר ג'ימיני אני אנסה לדבר עם קוקי ואראה אם הוא יכול לעשות משהו בקשר לזה בסדר?"
הוא הרים את הראש שלו והסתכל עליי במבט שואל, "מי זה קוקי?"
"זה ג'אנגקוק, אתה לא מבין כמה דברים יש לי לספר לך ג'ימיני!!" אמרתי או יותר נכון צעקתי והוא הסתכל עליי מבולבל יותר מתמיד.
"על מה אתה דבר וממתי אתה והוא ככה? אתה מסתכל עליו כמו נערה מאוהבת" הוא אמר מעוצבן ואני צחקתי
"אתה זוכר בגיל 4 שהלכנו לגן שעשועים ואני הלכתי לאיבוד ואז אישה אחת החזירה אותי?"
"נו מה נזכרת בזה עכשיו?" הוא שאל לא מבין.
"האישה הזאת הייתה ג'אנגקוק" אמרתי והצלחתי לבלבל אותו יותר אם זה היה אפשרי...
"טאהטאה אולי הזיכרון שלך לא עובד טוב ואתה עיוור אבל אני לא עיוור והזיכרון שלי מעולה ואני זוכר בפירוש אישה מחזירה אותך ופעם האחרונה שבדקתי ג'אנגקוק לא אישה..." הוא אמר והיה על הפנים שלו חיוך גאה.
"אני יודע גם אני הגבתי ככה אבל מסתבר שזה היה ג'אנגקוק באמת והמוח שלך זוכר אישה במקום בגלל איזה אפקט שאם אני לא טועה הוא אמר שקוראים לו אפקט המלאכים או משהו" אמרתי לו והוא הסתכל עליי במבט חשדן.
"טאה, מה אם הוא משקר לך?" הוא שאל ואני יכול להבין למה הוא חושד כלכך... בכל זאת הוא חטף אותנו וג'ימין סובל מאוד בגללו...
"זה לא הכל, זוכר שניסו לאנוס אותי שני שיכורים באות לילה במועדון?" והוא שוב הינהן.
"אז גם אז זה היה ג'אנגקוק שהציל אותי מהם, וגם את הפעם שטסנו לארצות הברית לטיול והלכתי לאיבוד ואחרי 3 שעות חזרתי עם עוד גבר שליווה אותי למלון שלנו..." אמרתי וראיתי בפנים שלו שזה מתחיל להיות הגיוני.
"אני גם חשבתי שהוא עובד עליי ג'ימיני אבל באמת אין מצב שהוא יכול לדעת מהמקרים האלה בלי להיות שם, אני זוכר בפירוש שלא היו איתי אנשים בסמטה חוץ מהשניים שניסו לאנוס אותי והבחור שהציל אותי! זה באמת הוא" המבט שלו התרכך והוא הסתכל עליי עם חיוך.
"אם הוא הציל אותך כלכך הרבה פעמים והיה איתך מגיל 4 אני חושב שאולי מה שהוא מרגיש אליך הוא אמיתי ואם כמה שאני לא סובל אותו ורוצה שהוא ימות כל עוד הוא לא פוגע בך זה בסדר מבחינתי" הוא אמר וחיבק אותי.
שמענו את הקיר זז ושוב הופך לדלת, הרמנו את המבטים שלנו לכיוון אתה דלת כדי לראות את קוקי נכנס עם בגדים בידיים שלו.
"קוקי!!" קראתי לו וממש רציתי לקום אבל זה באמת כאב לי אז רק סימנתי לו לבוא אליי כדי שאני אוכל לנשק אותו.
"היי פרינסס והיי גם לך גמד גינה" הוא אמר וג'ימין הפך לאדום מעצבים.
"למי אתה חושב שאתה קורא גמד גינה אה?? אדון חוטף יקר רק שתדע לך שיש לך מזל שטאה סיפר לי את כל מה שעשעת בשבילו ושהוא באמת מחבב אותך כי אם לא אני הייתי הורג אותך מלאך או לא מלאך!!" הוא צעק עליו ואני צחקתי.
"טוב גמד גינה אדום זה משהו שבאמת לא רואים בכל יום... נכון פרינסס?" הוא שאל וצחק ואני לא יכולתי להחזיק את עצמי יותר והתפקעתי מצחוק בזמן שג'ימין מרביץ לי ואומר לי להפסיק.
"הבאתי לשניכם בגדים נקיים ויותר מאוחר יביאו לכם אוכל" הוא אמר ושם לנו את הבגדים על השידה ליד המיטה.
לפני שהוא בא לצאת מהחדר שוב כדי לתת לנו להתלבש קראתי לו לבוא אליי רגע ואמרתי שזה דחוף.
"מה פרינסס?" הוא שאל ונישק אותי.
"אני צריך שתדבר עם אח שלך" אמרתי לו והוא הסתכל עליי לא מבין למה...
"אתה יכול לדבר איתו על ג'ימין? הוא מכאיב לו ממש וג'ימין לא היה אמור להיות כאן כי רצית רק אותי אחרי הכל...
בבקשה תגיד לו לשחרר את ג'ימין חזרה לבית שלנו כי הוא סובל פה בגללו" אמרתי וראיתי היסוס בפנים שלו לפני שנאנח.
"אני אנסה אבל אני לא מבטיח כלום... ממה שראיתי אח שלי שם על חבר שלך את העיניים והוא לא ייתן לו ללכת אם הוא רוצה אותו, בחיים לא ראיתי אותו מסתכל ככה על שום בן אנוש... אני לא בטוח שהוא יקשיב לי אבל אני מבטיח לנסות לעשות את זה ואם לא את זה אז לפחות להגיד לו לרחם עליו קצת..."
הוא אמר, נישק אותי שוב והיצא מהחדר.
"אל תדאג ג'מיני הכל יהיה בסדר" אמרתי לו ושנינו החלפנו לבגדים הנקיים.
~~~~~~~~~
האוכל הגיע ואכלנו את הכל, רק אחרי שאכלתי הבנתי כמה הייתה רעב ואותו דבר ג'ימין.
דיברנו וצחקנו עד שנהינו עייפים והלכנו לישון מחובקים  בשלווה.

*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

פרק 11!!
אני יודעת שהוא יצא לי קצת משעמם אבל זה הקדמה לפרקים הבאים שיבואו אז הוא חשוב...
לילה טוב לכםםםםם💖💖💖💖