פרק 2

619 31 8
                                    

יצאתי מבית המלון שמוקף בעיתונאים בעוד המאבטחים של המלון מסללים את דרכי אל המונית .

המצב הזה מייאש אותי , עולם הזוהר הוא עולם קשוח .

אני לא יכולה להגיד שזה לא כיף כשמבקשים ממני חתימה , תמונה או כשפותחים לי עמוד מעריצים .

זה כיף.. זה מהנה באיזה שהוא אופן שאנשים רוצים להיות בסביבתך , שהם מעריכים ומעריצים אותך מבלי באמת להכיר אותך לעומק .

הדבר הכי פחות כיף בעניין הוא הפאפרצי .

לאחר התחרות הצלמים רדפו את חיי , כל יום כותרת אחרת בעיתון .

"היום שאחריי - דניאלה דילורנטיס בבית החולים"
"הכוכבת החדשה בבציה ביציאה מבית החולים"
"רבייעת הגמר - היום שאחריי"
"כוכבי הריאלטי אצל ניקול טייט"
"האקסים בדרך לקאמבק?"

והיו עוד המון , הם פשוט ירדו לי לחיים , וכבר כשהגעתי לאיטליה , העיתונאים חיכו לי בשדה התעופה ובכניסה של בית המלון בו התאכסנתי .

נכנסתי למונית בעוד הנהג מברך אותי בשלום ומתחיל בנסיעה אל הכתובת הניתנה לו מראש .

דיפדפתי באינסטגרם עוברת על כל התמונות בהם תייגו אותי מהיום האחרון .

יותר מ-3000 תמונות גאד...

צליל הודעה נשמע מהנייד שלי .

נכנסתי לוואטצפ רואה הודעה ממרסלה .

"עיתונאים יחכו לך בכניסה לבית הספר , תתני חיוך למצלמה ותיהי נחמדה" שלחה לי .

הנדתי בראשי אנה ואנה בייאוש ומבלי לענות לה סגרתי את הוואטצפ ואז את הטלפון וזרקתי אותו בתוך התיק הלואי ויטון שלי .

השענתי את ראשי אחורה עוצמת את עיניי בנינוחות .
"גבריתי , הגענו" אמר הנהג לאחר מספר דקות בהם נסענו .

הוא עצר בכניסת בית הספר בעוד הר של עיתונאים נצמד למונית ולשער כניסת בית הספר .
"ה' ישמור" מילמלתי .

הוצאתי את הטלפון שלי מהתיק וחייגתי במהרה אל מרסלה .

"הלו" ענתה .

"תקשיבי אין לי איך לצאת מהמונית" אמרתי לה בלחץ ובכעס במהירות ברגע שענתה .

"מה זאת אומרת?" שאלה בבילבול .

"זאת אומרת שהקיפו את המונית מבלי לתת לי דרך לצאת" אמרתי לה מסיטה את מבטי מפלאש המצלמות .

הכובע נייק שלראשי הסתיר מעט את פניי אך מהר מאוד אפילו הקיפו את קידמת המונית מה שגרם לנהג בעצמו להיבהל .

"המאבטחים מייד יגיעו אלייך , אני מייד אתקשר אליהם , חכי" אמרה וניתקה את השיחה .

ובאמת תוך דקה הגיחו מאבטחיי בית הספר מבין הר העיתונאים .

IS IT LOVE?Where stories live. Discover now