ישבתי על הספסל הריק בחצר בית הספר נושמת אוויר צח נותנת לגופי להרגע ולנוח מעט עם איזה ספר נחמד .
"מה את קוראת?" שאלה נורה לפתע מתיישבת לצידי על הספסל .
סובבתי אליה את כריכת הספר נותנת לה נקודת מבט עליו בעודי ממשיכה לקרוא את השורות בדף .
"דוסטויבסקי - החטא ועונשו" קראה את הכותרת מהנהנת לעצמה .
"אחלה ספר" הוסיפה , ואף היה נראה כי היא מחפשת דרך בה תוכל להעלות נושא לשיחה .
היא ישבה לצידי בשתיקה מספר שניות מחפשת את הדרך לומר את היושב לה על הלשון .
"אני לא שופטת אותך" אמרה גורמת לי להעביר את מבטי מהספר אליה בהקשבה .
"אני מודה , בהתחלה לא ממש חיבבתי אותך" אמרה את הברור מאליו , היא לא ממש מסמפטת אותי .
"אבל כרגע , יש לי ריספקט רציני אלייך" הודתה גורמת לי להתעניין בדבריה .
סגרתי את הספר מניחה אותו לצידי על הספסל מפנה אליה את מלוא תשומת ליבי .
"עשית משהו שלא הייתי מצפה ממך או מכל מי שרק הגיע הנה לעשות .
המקום הזה הוא מקום בולעני , הוא כמו בור ללא תחתית , את נכנסת ואת לא יודעת איך לצאת ממנו .
את נבלעת אל תוך התחרות , את מנסה להוכיח ולהראות לכולם שאת יותר טובה .
את מנסה להשתלב ולגרום לכולם לחבב אותך כדיי שכמה שיותר אנשים יצביעו לך בתחרות מלכת הנשף בסוף השנה . את מנסה לא להיות את .
אבל את שונה" אמרה .
"את לא מנסה לגרום לכולם לאהוב אותך , את לא מנסה להראות לכולם עד כמה את טובה ואת לא מחפשת שילקקו לך בגלל שאת ידוענית" הסבירה לי את דעתה .
"לוסי ופדריקו הם חברים שלי.. אבל זה לא אומר שמה שהם עשו לך היה מוצדק , ואת יצאת עליהם ללא פחד , לא היה אכפת לך להגיד להם את מה שעומד לך על הלשון באותו הרגע .
לא ניסית לגרום לאף אחד לאהוב אותך , ואת לא מחפשת צומי , זה גורם לי לחבב אותך" אמרה .
נורה בהתחלה לא חיבבה אותי , לא חיבבה זה שימוש במילים עדינות .
היא לא הייתה נחמדה והיא הייתה עוקצנית כלפיי , לשמוע דווקא ממנה את כל זה , זה מוזר לפליא .
"אני לא אחת שמחפשת תשומת לב , זה לא מעניין אותי , חיפשתי פרטיות ואני לא מצטערת על שום מילה שאמרתי ללוסי .
היא עשתה משהו שאני לא הייתי עושה בשביל למשוך תשומת לב , זה לא משהו שעושים לחברה ובכלל , לא משהו שאישה צריכה לעשות לאישה" אמרתי .
"בגלל שהם שונאים אותי שם , זה גורם לך לסמפט אותי?" שאלתי באירוניה .
"אפשר לומר" חייכה בחיוך ממזרי .
"סתם.. הם לא שונאים אותך , לוסי פשוט יצאה מגעילה ופדריקו יצא קנאי בקטע חולני , כולם הבינו את זה , אפילו קרלו יצא עלייה אחריי מה שאמרת לה בסוף השיעור" אמרה גורמת לי להאנח .
"זה כבר בעיה שלהם" אמרתי לא רוצה להתערב במה שהולך בין בני זוג .
"תראי , החברה מצטערים על מה שהלך שם באותו היום , לא יצא לנו להתנצל על מה שהלך שם , ולא יצא לנו להכיר אותך באמת.. לפעמים זה נראה לעין שאנחנו חבורה סגורה , ויש לנו את הקטעים שלנו , אבל אנחנו נשמח להכיר אותך" אמרה ונראה כי היא דיברה בכנות .
"תראי , אנחנו רוצים לצאת היום בערב למסעדה בצפון העיר , נשמח אם תצטרפי אלינו" אמרה מזמינה אותי .
"אוקי , אני אראה אם אצליח להגיע" לא דחיתי את הזמנתה .
"אני אסמס לך את הכתובת והשעה , לוסי ופדריקו לא יהיו שם , אז אין למה לדאוג" אמרה מדגישה כי הם לא הזמינו אותם בשבילי למקרה ואחליט להגיע .
"נתראה" אמרה וקמה מין הספסל בעוד צילצול המורה להכנס לכיתות נשמע ברחבי בית הספר .
מה שהלך פה כרגע היה מוזר .
נורה היא בחורה יפהפייה ושונה משאר הבנות בחבורה ; היא מסתדרת יותר עם הבנים , היא מסתובבת איתם יותר ונראה כי היא גם מרגישה איתם יותר בנוח .
השיחה איתה היתה מוזרה אך נעימה , היא דיברה כמוני , בלי מעצורים ואמרה את כל מה שהיה לה להגיד .
אני חושבת שאלך לארוחה הזאת , אין לי גם ככה מה להפסיד , וגם מה כבר יכול לקרות.. נכון?
YOU ARE READING
IS IT LOVE?
Romance"האם זו אהבה?" הינו סיפור המשך לסיפור -"בין תאומות" (לא חייב לקרוא את הספר הראשון אבל מאוד מומלץ יש לא מעט דברים שמבוססים על הספר הקודם) בספר זה ידובר על המשך מסעה של דניאלה בעולם המוזיקה , כיצד היא מייצרת חברויות חדשות ועל האהבות שנכנסות ויוצאות...
