פרק 15

437 21 6
                                    

"את החלטת לצאת איתם?" שאל פפה מבעד לקו . 

הנהנתי אליו . 

"מה אתה אומר? להחליף?" שאלתי נעמדת כמה צעדים רחוק יותר מהמצלמה נותנת לו נקודת מבט על האאוטפיט שלי . 

"לא , דווקא יפה , נחמד לארוחת ערב" אמר בוחן את גופי מבעד למסך . 

לבשתי שמלה לבנה קצרה הנראת כחולצה במידת אובר סייז לבנה ומכופתרת , ומעליה סריג חסר שרוולים בצבע בז' . 

נעלתי מגפונים לבנים וענדתי שעון לשורש כף ידי השמאלית . 

תליתי לצידי גופי תיק צד חום של חברת האופנה מייקל קורס וענדתי שרשרת ומספר צמידים עדינים לידי הימנית . 

"אבל הדבר הזה שאת לובשת מאוד קצר , זה מכסה לך את הטוסיק בכלל?" שאל . 

המהמתי אליו . 

"מכסה" אישרתי לו . 

"איך הולך בקבוצה וזה.. הכל טוב?" שאלתי מתעניינת בו גם אני . 

"כן , היה לי היום בבוקר אימון איתם , עוד שעה גם לנו יש איזה אירוע לכל החברה של הקבוצה שהמאמן אירגן.. נראה איך ילך שם.." אמר בספק . 

"אני מאמינה שיילך מצויין" אמרתי מחייכת אליו  באופטימיות . 

בחנתי את מבטו שהיה נראה לי כמוזר.. 

"קרה משהו?" שאלתי מנסה לברר מה לא בסדר . 

הוא הניד בראשו לשלילה . 

"סתם עייף.." שלל את מחשבתי . 

"פפה , אם קורה משהו , אם אתה צריך לדבר ולשתף אני כאן . אני אומנם לא ליידך פיזית אבל אני תמיד אהיה כאן בשבילך ואם צריך אני יעלה על טיסה הכי מהר שאני יכולה" אמרתי לו את הברור מאליו . 

"אני יודע יפה שלי" אמר מחייך אליי חיוך מאולץ שכזה . 

צפירת מכונית נשמעה מלמטה . 

הבטתי החוצה רואה כי המונית כבר למטה . 

"אני צריכה ללכת , נדבר אחר כך" אמרתי לו . 

הוא הנהן בהבנה , נפרדנו אחד מהשני ושם השיחה נותקה . 

ירדתי למטה לאחר שנעלתי את דלת הבית עולה על המונית הנוסעת לכיוון הכתובת שנורה שלחה לי . 

לאחר נסיעה של כרבע שעה הגעתי למסעדה קטנה בצפון העיר . 

נכנסתי פנימה מבינה כי מדובר במסעדה כפרית קטנה וחמימה , הנראת כבקתת עץ יפהפייה . 

ראיתי את החבורה יושבת בשולחן ארוך בסוף ובקצהה של המסעדה . 

הם ציחקקו בינהם בעודם לא שמים לב עוד שאני שם . 

הם באמת נראים כילדים טובים , הם שטותניקים , ציניים , יש להם בדיחות שלא יביישו בדרנים מקצועיים , ומעל הכל הם מגובשים לא משנה מה . 

IS IT LOVE?Where stories live. Discover now