לבחור נכון כדי לאהוב

קמרון חזרת?

פרק 10
קמרון חזרת?
"קמרון מה אתה עושה פה?" קמרון ניגש אלי ונישק אותי. "כל כך התגעגעתי אלייך." הוא אמר וטחב את ראשו בחזה שלי. "מה קורה איפה נעלמת?" שאלתי. "ליאם הוא אדם מאוד רע, רק עכשיו הבנתי את זה." קמרון החזיק בראשו ואני הבנתי ליאם רע מיסודו. "חבל שלא הבנת את זה לפני שהוא אנס אותי ועכשיו יהיה לו ילד ממני." אמרתי לו והוא היה בהלם. "חתיכת אדם שפל." קמרון התעצבן.

"קמרון מה אתה עושה פה?" ליאם נראה מופתע. "אתה יודע בדיוק איפה אני הייתי."  קמרון זעם עליו. "קמרון אל תרים עלי את הקול!" ליאם התעצבן והתקרב אל קמרון. "די כבר לריב." צרחתי עליהם, הם הסתכלו עלי התעלמו מדבריי והמשיכו לריב. "אתה ואחותך, חטפתם אותי ושמתם אותי פה אני לא מתכוון לוותר אני הולך לספר לה את כל האמת!" קמרון צרח בכל החדר אני לא הבנתי על איזה אמת הוא מדבר אבל ידעתי שליאם מסתיר משהו. "מה אתה מסתיר!" צרחתי עליו מבטו התחלף למאיים, הוא לא דיבר ויצא מהחדר.

הסתכלתי על קמרון במבט של מה אני הולכת לעשות עכשיו? אבל גם הוא לא הגיב. "אל תסתכלי עלי ככה, שאני לא אבוא לנשק אותך עוד קצת." קמרון הזהיר אותי ואני התקדמתי אליו. "נו תנסה לנשק." התגריתי בו. "התינוק." קמרון הזכיר את המצב שנכנסתי אליו. "התינוק אולי של ליאם, אבל הוא גם שלי אני אוהב אותו כי הוא שלי ולא בגלל שהוא שלו." אמרתי קמרון דחף אותי לקיר, ונישק אותי. "מותק אני אחזור בשבילך." הוא אמר ורץ כמו הרוח כאשר הדלת של החדר נפתחה שוב. ליאם צץ כולו קורן מאושר. "מה קורה?" שאלתי הוא חייך וליטף את הלחי שלי. "המקום שמור עכשיו מפולשים." אמר ברשעות טהורה. "בואי להתקלח." דרש ממני, ליאם לקח את ידי למקלחת וסגר את הדלת של המקלחת. "תורידי את הבגדים שלך." דרש ממני שוב, אין לי דרך להתנגד לזה אז פשוט הורדתי את בגדיי כשאני מסתירה את הדמעות שלי.

"אני מת על הגוף הזה." ליאם נישק כל חלק בגופי והכניס אותי אתו למקלחת. "בקרוב יהיה לנו ילד אשתי." ליאם התלהב מזה שהוא הולך להיות אבא אני קצת פחות. "ליאם בוא נצא כבר מהמקלחת, ממש קר לי." התחננתי לפניו, הוא צחק לי בפנים והמשיך לחבק אותי. "מים קרים זה טוב לתינוק, זה יחשל אותו לחיים וגם את אמא שלו זה יחשל." הוא דיבר לבטן שלי והתעלם מקומי כאלו רק הבטן קיימת. "נו ליאם בוא נצא כבר." ניסיתי למשוך את תשומת לבו. "סתמי כלבה!" הוא החזיר לי וכיוון, את המים לחמים מעט. "טוב לך עכשיו?" שאל בזלזול והמשיך לדבר אל הבטן שלי. כמה דקות אחרי הוא כיבה את המים ויצאנו מהמקלחת, התלבשנו ולצערי חזרנו למיטה "שלנו."  

"לילה טוב." אמרתי באדישות והסתובבתי לצד השני של המיטה כדי לא לראות את ליאם. "לילה טוב." ליאם אמר בישנוניות והסתובבתי לצד שלי, הוא חיבק אותי ושם יד על הבטן שלי ונרדם. אני כל כך שונאת אותו שזה לא יאמן בכלל, נשארנו בתנוחה הזאת כל הלילה וזה לא היה נעים במיוחד אבל אני לא ממש יכולה לשנות את המצב הנוכחי. בבוקר קמתי וליאם לא היה לצידי שמחתי. קמתי מהמיטה שטפתי את פניי ויצאתי מהמקלחת לכיוון משרדו של ליאם. הגעתי אליו וראיתי שהוא בוכה.
"ליאם מה קרה?" התקדמתי אליו וחיבקתי אותו.  "כלום, אסור לי לבכות?" שאל בעצבים. "צודק מותר לך." אמרתי ועזבתי בעצבים את החדר.  ליאם יצא אחרי ורץ לעברי. "אני אוהב אותך." אמר, הוא ניסה ללטף את פני אך לא נתתי לו.