לבחור נכון כדי לאהוב

התעוררת!

פרק 16
"מייקל?" לורן שאלה. "יש, יש, יש, סוף סוף קמת." התלהבתי וחיבקתי אותה. "מה קרה לי?" היא שאלה בתמימות. לפני חודש בערך, את התמוטטת ולא קמת עד עכשיו אנחנו דאגנו מאוד." נישקתי את ראשה וחיבקתי אותה עוד.

"תודה שדאגתם לי מייקל, אני מעריכה את זה ממש." היא אמרה והתחפרה בשמיכה. "קדימה תצאי מהשמיכה." הוצאתי אותה מהשמיכה עזרתי לה לקום מהמיטה ונתתי לה בגדים חדשים ללבוש. "רגע איפה אנחנו בכלל?" שאלה אותי. "היו כמה בעיות בזמן שישנת." אמרתי מודאג. "מה קרה?" היא המשיכה לשאול. "ליאם." אמרתי בייאוש.

"הבנתי, המטומטם רצה להחזיר אותי אליו." לורן חכמה והיא כבר הבינה למה ליאם תקף אותנו מההתחלה. "כולכם בסדר נכון?" שאלה. "הוא כמעט הרג את ליזי ואמא שלי, אבל אנחנו בסדר עכשיו." היא נראתה המומה קצת אבל העברתי לה תחושה שהכל בסדר. "טוב, אז מה נעשה עכשיו?" לורן קמה עם שאלות רבות על מה לעשות. "לורן, ההשבעה שלי בעוד שבועיים בדיוק ואחרי זה אנחנו נתקוף באופן מסודר."

"אוקיי, מאפיונר." לורן אמרה וחיבקה אותי חזק. "אני עוד לא מאפיונר אבל תודה." השתדלתי לא להראות חיבה ללורן. אך בתוך תוכי אני יודע שאני רוצה אותה מאוד. "אוקיי אני אלך להתלבש כי להתקלח לצערי אני לא יכולה." התעצבנה והלכה למקלחת להחליף בגדים. "את יכולה להחליף פה בגדים." התגרתי בה וחייכתי חיוך מתוק. "לא תודה..." ענתה באדישות והלכה למקלחת.

"אמלה!" לורן צרחה ורצה אל זרועותיי. "מה קרה?" "יש שם מישהו." אמרה חשדתי שמשהו לא כשורה וצלצלתי לאבי. "יש פה מישהו תבואו." צעקתי בטלפון ונתקתי. "בואי מאחוריי עכשיו!" צעקתי ללורן היא נבהלה מהטון שלי אבל עשתה כדבריי.

''מי אתה? ומה אתה רוצה?" שאלתי בחשד. "אני רוצה את לורן, ואת מותך!" הדמות צעקה הכרתי את הקול הזה. "כמה רדוד אתה יכול להיות קמרון?" אמרתי. לורן הייתה בהלם שזה קמרון, מה שהיא לא יודעת שאני טום קמרון וגם ליאם היינו חברים בתיכון אך הדרכים של כולנו הובילו אותנו לאן שאנחנו היום. "אני רוצה לדעת עכשיו, מה קורה פה?! ולמה אני מגלה שכל מי שהכרתי עד היום הוא בוגד שעובד עם ליאם!" צעקה והדפה את קמרון לקיר. קמרון צחק ושניה אחרי זה הוא זה שהצמיד את לורן לקיר. "את סקסית כשאת כועסת, ולא רק אני חושב ככה את יודעת?" קמרון התגרה בה.

"תאמין לי שאני יודעת." לורן החזירה לו. "אז בואי נבדוק את זה, חיכיתי מספיק זמן כדי לראות אותך שוב ואני חרמן כל כך." קמרון אמר לה בלי בושה, באמת גבר איפה הצניעות שלך כלפי בחורה. לורן נישקה את קמרון והוא הרים אותה וזרק אותה על המיטה שלי. ''תתקרב." היא אמרה לו והוא עלה עליה, באותה שניה היא חשמלה את קמרון והעיפה אותו מגופה. "אוקיי הולכים?" אמרה בחוסר עניין. "אהבתי שאת קשוחה ככה." ליטפתי בעדינות את ראשה והמשכנו ללכת לעבר המשפחה שלי.

"לורן." ליזי קפצה עליה וחיבקה אותה ללורן לקח זמן להתעשת מחדש ולראות מה קורה. ''התגעגעתי לכולכם." לורן חייכה אלי וירדה למטה. "את בטח מאוד רעבה." אימי אמרה לה והגישה לה צלחת מלאה בכל טוב. "תאכלי." אמרתי בטון של ציווי. "אוקיי מייקל אתה לא צריך לצוות עלי." היא אמרה בטון מצחיק וכולם צחקו. "אני צריכה לעלות לרגע." ליזי התנהגה קצת מוזר היום. "בסדר." עניתי לה והיא הלכה.
אני מעורער קצת לגביה אז החלטתי לעלות אחריה.