לבחור נכון כדי לאהוב

ההשבעה.

פרק 17
היום של ההשבעה הגיע ואני מרוגש מאוד.

(לורן.)
"נו כבר אנחנו מאחרים." ליזי צעקה על כולם להתארגן מהר יותר. "רגע, ליזי תעזרי לי כאן." ביקשתי ממנה היא סגרה לי את הריצרץ ויצאנו לדרך. הגענו לארמון ממש גדול ששם מייקל חיכה לההשבעה שלו. "וואו." הבטתי בעיניים זוהרות על המקום ונכנסנו אליו. התיישבנו בשורה הראשונה וחיכנו שאביו של מייקל ואימו של מייקל יגיעו. "אני מצטערת שלא סיפרתי על הגייב." ליזי אמרה לי בצער. "אני פשוט לא ידעתי איך הם יקבלו את זה." אמרה. "הכל בסדר, אני פשוט שמחה שאת מאושרת." אמרתי וחיבקתי אותה. "תשמרי על אח שלי, תאהבי אותו כמה שאת יכולה... נשבר לו הלב כל כך הרבה פעמים ומגיע לו שמישהי במיוחד את תאהב אותו." היא אמרה ברגש. "אני אוהבת ואוהב את אח שלך לנצח, יש בו משהו שלא הצלחתי לזהות אצל אף אחד אחר." אמרתי ואנשים רבים התחילו להיכנס

חייכתי חיוך וגם ליזי והיא חיבקה אותי. "תודה." ליזי התרגשה והטקס התחיל. הוא נערך בצורה מסודרת נאומים והכל ואז העברת התפקיד התחילה. "מהיום, אתה מייקל דיוויס מתחייב לקחת את התפקיד של אביך לנהוג בו בחוכמה באדיבות ביושר אהבה ושלום." אביו אמר וטקס ההשבעה נגמר. "יחי המאפיונר החדש!" כולם צעקו ומשפחתו של מייקל עלתה על הבמה, מייקל ירד ממנה וניגש אלי. "בואי, את חלק ממנה את המשפחה שלי עכשיו." חייכתי וניגשתי ביחד איתו אל הבמה. "יחי המאפיונר החדש!" צעקתי ביחד איתם. חייכנו אחד אל השניה ושנייה אחרי זה נשמעה יריה בבית ההשבעה. "רדו למטה." ציווה מייקל ועשינו כדברו. הוא החביא נשקים ואקדחים בתוך הבית השבעה, כל מי שהיה שם לקח נשקים והתחיל לירות.

"שנינו יודעים מי זה נכון?" הנהנתי לדבריו והוא נתן לי אקדח. "כמו שהבטחתי לך אני שומר עלייך יפה שלי." הוא ליטף אותי והביא לי אקדח. "תירי בכל מי שיתקרב אלייך." ציווה עלי. "אוקיי מותק." אמרתי לו הוא נישק את שפתיי ויצא לירות. "בואי." ליזי משכה אותי למקום מבטחים. "איפה גייב?" שאלתי והיא נתנה לי מבט של את יודעת איפה. ראיתי את הדמעות שלה וחיבקתי אותה. "חתיכת בוגד מסריח!" התעצבנתי כל כך. "אני אמצא מישהו יותר טוב ממנו אל תדאגי." היא ניסתה להרגיע אותי אבל זה לא עזר כל כך. "נמאס לי הם לא יפגעו בכם יותר." אמרתי ויצאתי מהמקום מבטחים. "מה את עושה לורן?!" מייקל צרח עלי. "עוזרת לך!" צעקתי בחזרה. "תחזרי חזרה לאיפה שליזי שלא תעזי להיות פה בכלל." הוא ציווה עלי לא הקשבתי לו והמשכתי לירות.

"לורן את מפרה פה ציווי של מאפיונר את יודעת?" הוא אמר לי הנהנתי והמשכתי לירות לכל עבר בשלב מסויים היריות נפסקו וליאם צץ מהמחבוא שלו. "פעם רביעית גלידה?" ליאם הסתלבט על מייקל. "אוו ותראו מי התעוררה אישתי." החלום שלך שאהיה אישתך, אמרתי בלבי. "בחלום שלך היא אישתך חתיכת חולה!'' מייקל צעק על ליאם. "אוקיי, נמאס לי מהמשחקים האלו תביא לכאן את לורן או שאמא שלך ואחותך ימותו בדקות הקרובות.